אני נשאר בעילום שם כי אני עדיין מרגיש שזה טאבו להגיד שאני סובל מדכאון חרדה והתקפי פאניקה . לאנשים יש נטיה לזלזל כאילו זה לא משהו שקיים חושבים שהמשפט "תתאפס על עצמך" באמת עובד .
אני רוצה לשתף שבשך שמונה חודשים אני מטופל טיפול פסכיאטרי אחרי שחזרתי מטיול ומאז אני לא אותו בן אדם , ולא , לא צרכתי סמים באותו טיול . (לפני כן הייתי משתמש בגראס על בסיס יום יומי) אבל התקדימים לזה הם הדחקה של בעיות שהיו לי בתוך הסביבה המשפחתית ואני יוכל להגיד שצילקו אותי . כשהייתי אצל הפסיכאטר הראשון הוא הפגיז אותי עם כדורים אנטי פסיכוטים כל כך חזקים (סרקוול וזי
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
אני בהחלט יכולה לספר לך מניסיוני שטיפלתי ברבים אשר הרגישו שאין כל תקווה והחרדות והדיכאונות הפילו אותם שוב ושוב לתהומות קשים מנשוא אולם דרך התמדה גם בטיפול רגשי ( כל אחד מה שעובד לו) וגם בטיפול תרופתי יצאו מזה לגמרי.... חלקם אף משמשים מנטורים לאחרים וכן, תתפלא אבל ישנם לא מעטים שגם לטיפול תרופתי לא הזדקקו לאורך כל החי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו