קצת על עצמי
שלום,לפני 8 שנים אשתי נפטרה מסרטן. הבנים שלנו היו בני 6 ו-10. הגדול לאט לאט הסתגר בחדרו, עד שלא רצה לצאת לשום דבר. היו הרבה נסיונות טיפוליות, והוא היה בשני פנימיות טיפוליות. היום הוא בן 18 וחצי. בשנתיים האחרונות הוא בחדר שלו כל היום. חלק של הזמן הוא ישן כל היום וער כל הלילה. הוא משחק contra strike כל הזמן. הוא יוצא לחמם אוכל ולעשות מקלחת. הוא גם משתתף בסעודת שבת עם הוא ער באותו זמן. בקיץ הוא מסכים לבוא לחוף הים לפעמים.עכשיו אני רוצה ליצור קשר עם משפחות דומות.קראתי שביפן יש מיליון נערים שהסגרו בחדריהם, חלק מהם לפני כשלושים שנה, ועדיין בחדריהם. חייב להיות בארץ הרבה משפחות עם הבעיה הזאת.מיכאל
בלוגים שמעניינים אותי
היקיקומורי מסתגרים ומשפחותיהם
יש לי בן מתמודד. נפטרה אמו, זכרונה לברכה, לפני עשר שנים, כשהוא היה בן 10. הוא מסתגר בחדר, ומשחק משחקי אינטרנט.
פתחתי קבוצת הורים בוואטסאפ לפני כשנתיים, בעיקר להורים עם ילד/ה שמסתגר.