אני מטופל בציפרלקס כבר כמה שנים הפסיק להשפיע הוסיפו לי לימוגין 50מג לא עוזר השבוע הוסיפו לי קלונקס גם לא עוזר נמאס לי קשה לי להחתמודג בן 68 סבא אבא משפחה נהדת אשה לתפארת מכילה אני עובד עצות לפעמים מרגיש שאני נטל אוףףף
קצת על עצמי
בן 59 לוקח פריזמה כ17 שנהשנים ירדתי מ40 ל20 מ"ל ליום לפני חצי שנה ירדתי לפעם 10 פעם 20 מצבי הידרדר ניכנסתי שוב לדיכאון וחרדות הרופא החזיר אותי ל40מל בנתיים האם אפשר לקחת 40 ביחד בבוקר או לחלק לפעמיים
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.מטופל בציפרלקס 20 מלג היתחיל אצלי שוב מועקה מבוגר בעצמי נמאס לי מתרופות המון תרופות לקחתי בחיים כבר 40 שנה היתחיל בפריזמה עזר כמה שנים אחכ אטנט שהיתמקרתי והייתי צריך גמילה לאחר מכן קיבלתי ציפרלקס החזיר אותי לחיים מאושרים ועכשיו כאילו לא לוקח כלום מדוכא
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 9.8.2025דויד יקר, נתחיל בזה שהתסכול שלך מגיע אלי, אף אחד לא אוהב להרגי שהוא תלוי בטיפול תרופתי כלשהו. מצד שני אינני מכירה אותך ואת חייך ואת הסיבה שבשלה אתה מרגיש מועקה. אני מניחה שתחושת המועקה הפחידה אותך ואולי היא מסמנת עבורך התחלה שלך דוכאון אבל תחושת מועקה יכולה להויפע אצל כל אחד מאיתנו - היא חלק מהחיים ומהתמודדות עם קיום שלא תמיד עונה על הציפיות שלנו ולעיתים (בעיקר בישראל) אפילו מאיים עלינו. בצידה והתחלת תחוש מועקה זה הזמן לבחון על מה היא מאותתת לך - מה המקור שלה?, והאם אתה יכול לבחור דרכים לטפל בה בכדי להתמודד איתה? טיפול פסיכולוגי או ר
Editד דוד כהן בן 59 לוקח פריזמה כ17 שנהשנים ירדתי מ40 ל20 מ"ל ליום לפני חצי שנה ירדתי לפעם 10 פעם 20 מצבי הידרדר ניכנסתי שוב לדיכאון וחרדות הרופא החזיר אותי ל40מל בנתיים האם אפשר לקחת 40 ביחד בבוקר או לחלק לפעמייםחבר קהילה · 9.8.2025תודה רבה. קראתי.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 21.3.2017שלום יקר/ה ראשית אני מאחלת לך בהצלחה עם הפריזמה... הקביעה איך לקחת את הטיפול תלויה בסימפטומים שנובעים לעיתים מנטילת התרופה. כך לדוגמה אם התרופה מפריעה לשינה משתדלים ליטול אותה בבוקר אם התרופה משפיעה על תיאבון משתדלים לקחת לאחר האוכל וכדומה. במידה ומדובר בפעם הראשונה של נטילת התרופה בהחלט כדאי לחלק את המינון. האם מדובר בטיפול שמוכר לך?
האם ההנחיות ניתנו על ידי פסיכיאטור או רופא משפחה? איני רופא, אך מנסיוני האישי רב השנים אני יודע שישנן תרופות מתאימות יותר לדיכאון! למעשה, ושוב מתוך ניסיון בלבד, צירוף התרופות אינו מתאים לטיפול בדיכאון.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחודוד יקר, מבינה את המצוקה שהולכת וגדלה כגון שה"סחבת" של המצב ממשיכה. במיוחד כאשר אתה יודע שיש לך את כל הסיבות בעולם להיות מרוצה ולהינות ועדיין חווה את החיים מבעד לזכיכית אטןמה של דיכאון.
חשוב על דיכאון כמו על מחלה זיהומית - כשאנטיביוטיקה אחת לא עובדת מחליפים לאחרת ושוב ושוב מחליפים עד שמוצאים את האחת שמטפלת נכון בזיהום. אותו הדבר עם דיכאון - זאת מחלה "שקופה" אבל מחלה ובגלל זה יש גם תרופות בכדי לטפל בה.זה נהדר שהטיפול התרופתי עבד לך ופחות נהדר שההשפעה שלו חלפה. לא ברור לי למה הוסיפו לך לימוגין - בד"כ זה לא טיפול הבחירה הראשון שעושים כש
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו