אני סובלת מפיברומיאלגיה בעיקר, אבל עם השנים אני נהיית יותר ויותר חולה. אני בכלל לא מתפקדת ואני מניחה שכן אפשר להגיד שאני סובלת מבלאגן של דיכאון, ocd, פוסט טראומה ושטויות בסגנון שלכל פסיכיאטר יש דעה טיפשית בעניין.
מישהו כאן יודע ויכול להסביר לי מה הזכויות שלי אם אני בוחרת לא לטפל באף בעיה? אני לוקחת כל מני סמים מבית מרקחת לכאבים והכל אבל לא בא לי לעשות את כל הטיפולים ולקקחת את התרופות ה"מרפאות". האם זכותי לעשות ככה? או שיש למשפחה שלי כייס לאשפז אותי בכוח? אני יודעת שבחו"ל אין כזה דבר, אבל אנחנו מדינה דתית ואני לא ככ מבינה איך זה עובד
אני סובלת מפיברומיאלגיה וocd, כבר התרגלתי לכאבי גב ואני קבוע נמנעת מהחרדות. אבל עכשיו הכל מחמיר, ואני לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת אם זה קשור בכלל לפיברומיאלגיה, הרופאים לא מאמינים שאני חולה, אבל אני חושבת שכן בגלל הכאבים. כבר חודש וחצי שיש לי כאבי בטן חזקים, בחילות והקאות, התקפי חרדה חזקים בלי סיבה. הרגליים שלי ממש כואבות, אני לא מסוגלת ללכת, אבל התרופה הרגילה שלי לפיברו לא משפיעה על הכאבים האלו. אם אני הולכת לרופאים הם אומרים לי שאני לא חולה באמת, ואם הצלחתי להגיע אז אני כנראה בסדר. אם אני לא מגיעה הם אומרים שאין מה לעשות בלי שאג
היי, אני בת 21 ואני סובלת מהפרעות חרדה מאז ומתמיד... אבל רק מלפני שנתיים פלוס מינוס אבחנו לי את זה רשמית. ולפני שנה וקצת נתחלתי לקחת כדורים, עד מלפני כמה חודשים שהפסקתי כי הם הכניסו אותי לדיכאונות חזקים... מאז פשוט וויתרתי והפסקתי לנסות להילחם ולהימנע... אני חוץ מהחרדות והעכשיו דיכאון סובלת מגיל צעיר מאוד ממיגרנות וכבר עשור שלם מכאבים כרוניים בעמוד השדרה. חוץ מזה עוד כמה סוגי כאבים קטנים יותר, שהגיעו מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים לחרדה. לפי הרופאים הכאבים האלו הם תוצאה מהמצב הנפשי שלי... ככה שאין אף סיבה ואף דרך לטפל או להקל עליהם. ועד
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו