שלום... לפני כשנתיים אמי נפטרה לאחר שהיא הייתה חולה במשך שנתיים. היא עברה דברים קשים מאוד ואני לא שוכח כלום מהתקופה הקשה הזאת... היינו מאוד מאוד קשורים. כשהיא נפטרה הייתי בן 27.
רוב תקופת המחלה שלה היינו בבית כי הייתה קורונה, אבל באתי איתה בהתחלה לבית חולים, אחר כך היא לא רצתה שאבוא כדי שלא אדבק בקורונה, והחודשיים האחרונים בחייה היו מאוד קשים והכל קרה בבית, דברים שמאוד קשה לי לתאר אותם או לכתוב אותם.
מאז שזה קרה אני מנסה להדחיק את מה שעברתי. אני לא הולך לשיחות על אף שהפסיכיאטרית מאוד המליצה, ואני מנסה להשקיע את רוב זמני בלימודים אקדמים









משתתפת בצערך ,לצערי תצטרך תמיכה מקצועית על אובדן אמך.אלתדחה את זה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומשתתפת גם, אני חושבת שאפילו שיחה עם מישהו קרוב על חוויות קשות שעברת, יכולות לעזור ואולי אפילו לכתוב את הדברים הקשים, פשוט לשחרר
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו