בלוג נא(ע)למת B תמונה מלאת סלידה, לא מסוגלת להתבונן יותר בגופי. אפופת גועל, בוחנת תמונה שצולמה ממש היום ופתאום נופל האסימון – כה הרחקתי לכת. התמסרתי לתהליך בו לא רציתי מעולם. נכנעתי לו ברגעים ספורים של חולשה. היום, שבורה מתמיד, מוצאת את עצמי חסרת כל ובעיקר חסרת אונים. כלואה בתוך גוף שאינו שלי, זר ומנוכר… נחנקת בין גושי השומן הללו… מתביישת, שונאת, כואבת… מבינה שהעלייה הזו…
בלוג נא(ע)למת B במצולות איני יכולה לבטא במילים את סערת הרגשות המנסה לאחוז בי. בורחת מבלי להסתכל לאחור, חוששת שמא אדרש להתעמת עם הדברים. יותר קל לרוץ במנוסה, להתקדם לכיוון לא ידוע, מוכר אך קצת זר ולקוות שתהייה דרך חזרה. למה לדבר על הדברים כל עוד ניתן להשקיע את אנרגיות החסר הללו בהתכחשות למצב? למה עליי לבכות כשאפשר פשוט לא לחשוב, לא להרגיש,…
בלוג נא(ע)למת B I'm O.K you're O.K? הגוף בוגד, הנפש ממשיכה לתעתע, אוספת את דמעותיי ומנסה לשדר עסקים כרגיל. אפופת סחרחורת, כמו בימים ההם, שואלת עצמי אם מישהו מבחין בי. אוספת במהירות את השיערות הרבות הפזורות ברחבי החדר, מנסה להעלים עקבותיהן כמבקשת להעלים שדה קרב. לאחר שניצחתי במערכה הקטנה הזו, מנסה להיאבק בתחושת עילפון… אסור שיראו אותי כך. מאחורי דלת סגורה שוכבת, מנסה להתאושש. הגוף פזור על…
בלוג נא(ע)למת B איפה את היום? ניסיתי לחפש את עצמי, אך לא מצאתי. תועה בסבך הבלבול, מדדה בין ייאוש לחוסר תקווה, עייפה. רגליי מבקשות למעוד, להפיל את גופי ועימו את העול הכבד המוטל על נפש שותתת דם. להיות במצב מאוזן. לתת לחוסר האיזון להפר סטטוס קוו מתעתע. לצרוח את זעקתי, בלי מילים, בלי אותיות, בלי קול. לתת לדמעות לזלוג, כך סתם, לפרוק מכאוביה של נפש…