כבר יותר משנתיים שאני מנסה להשיג פסיכולוג מהקופה שיעזור לי. שנים רבות התנדבתי במד"א, עד שסבתי נפטרה, וכל מטופלת מבוגרת שליוויתי לבית החולים הזכירה לי אותה. באותה תקופה גם התלחתי לראות בלילה את העניים של האנשים שהנשמתי בהחייאות. אז הבנתי שעם כל השנים שחשבתי שכל המראות לא משפיעים עלי, טעיתי זה כן, וזה כואב.
נוסיף על זה חרדות חברתיות שהיו לי מגיל צעיר, בגלל ה ADHD היה לי מאוד קשה בחברה, ועד היום קשה לי עם סיטואציות חברתיות מסויימות. מחייכת ונחמדה, אבל לא מבינה מה אני עושה פה או מה רוצים ממני.
והדובדבן שבקצפת הלחץ הכריע את הגוף שלי וקיב
-
1 תגובה
