אני מרגיש את זה בוער בי, הרצון הזה שמישהו אחר ישמע, ידע, יקשיב, יבין, יזדהה. מרגיש מוקף בכל כך הרבה אנשים, אבל עם אף אחד מהם אי אפשר באמת לדבר, תמיד יהיה משהו. משהו לסכן, להרוס, לאבד. למילים שלנו יש השלכות, התדמית יכולה להיפגע, הקשר יכול להינזק. אפילו עם פסיכולוג, מקום שאמור להיות מקום מפלט, אני מרגיש שאי אפשר באמת להיפתח. הפסיכולוג עשה משהו שפגע בי (רגשית), קשה לי, עם מי אני אמור לדבר על זה אם לא איתו? אני מפחד לפגוע, מפחד להיפגע, מפחד שזה עשוי להיגמר, ולהשאיר אותי בלעדיו. מרגיש כ"כ לבד.