אני בן 30 שקלתי עד לפני שנה 145 ק"ג וכמובן שהיה לי סכרת סוג 2 במשך שנתיים הזרקתי גם לנטוס וגם נוברפיד והשליטה בסכרת הייתה קשה ובלתי אפשרית,
לפני שנה עשיתי ניתוח מעקף קיבה, והורדתי 50 ק"ג, והשארתי את הסכרת וכל הבעיות הנלוות מאחורי, ונעשתי לאדם חדש,
אבל הנה בחודשיים האחרונים התחלתי לקבל היפוגלוקמיה קשים ברמות של 36 או 38 ו 42 וכדומה, ברישום שעשיתי אין שום גורם שיכול להצביע מה הסיבה, זה מגיע אחרי ארוחות מסודרות ואפילו אחרי דברים מתוקים אין שום קשר לאוכל או לימים מסוימים, גם אחרי שאני אוכל אחרי ההיפו הסוכר מגיע מקסימום ל85 ,(ומה גם ש
החלטתי סופית בגלל משקלי (140 ק"ג) ולאחר דיאטות חוזרות ונשנות לגשת לניתוח בקיבה, חיי המין שלי הפכו לסיוט, אני מתנשף מכל פעולה כמו טרקטור, ונמאס לי להיות בולדוזר, הסוכר שלי על הפנים הכולסטרול גבוה סובל מגאוט כבד שומני ומה לא, בקיצר מצב בטטה, אני מתלבט בין סוגי הניתוחים אני אמור להפגש עם הרופא בעוד שבוע ואז להחליט האם לחברי הפורום ולעומדים בראשו יש עיצה או נסיון להמליץ על ניתוח מסויים, אודה לתשובתכם,
באהבה אבי
באהבה אבי
מעבר לאנדרלמוסיה התיקשורתית האם חשבתם לעצמכם במבט פשוט מה גרם לאיש שהיה בפסגה להגיע לשיא השפל??? אני קצת חשבתי ורציתי לשתף אתכם ולשמוע מה אתם חושבים על מחשבתי, לדעתי אנחנו איבדנו את משמעות המושג "אושר", ידוע האימרה ,איזהו עשיר השמח בחלקו" מי זה עשיר מי ששמח במה שיש לו, לכן יכול להיות בן אדם עני ואביון אבל הוא שמח במה שיש לו אז הוא הכי עשיר בעולם, ממול יכול להיות אדם בשיא הריטינג עשיר גדול אבל הוא מרגיש שחסר לו עוד קצת כסף או עוד קצת כבוד אז הוא עני אמיתי, אנחנו הגיבורים שחיים יום יום את ההוה משקיעים בבריאות שלנו ושמחים ומאושרים במה ש