בלוג סתם פריקות כי אין לי אצל מי לפרוק. מנסה שוב מנסה לצבור כוחות, נופלת וקמה שוב, ושוב, ושוב זה לא רע, להמשיך ולהילחם אבל מצד שני, זה קצת עצוב שכל חיי עד היום מסתכמים בבכי ושבירת כלים, ואז עוד יומיים של אופטימיות ואז שוב שבירה, ואז שוב לאמץ כל חלק בגוף בשביל להסתכל קדימה ולא לוותר המטרות שלי בחיים, הולכות ונעלמות לאט לאט בין כל הנפילות וכל הנסיונות האלה…
בלוג סתם פריקות כי אין לי אצל מי לפרוק. נשברת נשברתי כלום לא עובד אני מהאנשים שמנסים הכול כל אופציה קיימת מנסה להרגיש טוב מנסה ומנסה ומנסה ומנסה ודיי דיי זה לא עובד מנסה להיאחז בחלומות במטרות בגישה חיובית דיי זה לא עובד לנסות עוד יותר מקשה עלי אני רוצה לבד לחיות לבד אני והדמיונות שלי אולי לזה נועדתי להיות לבד. אני והן אין לי כוחות יותר
בלוג סתם פריקות כי אין לי אצל מי לפרוק. אף אחד לא אף אחד לא מבין אין לי יותר מה להוסיף פשוט אף אחד לא מבין כל החרטא הזאת שכולם עוברים קשיים ויש עוד כמוני שיש להם חרדות ודיכאון ובלה בלה בלה פגשתי דיברתי הקשבתי לכל כך הרבה אנשים ואף אחד לא מבין. לא משנה כמה אנסה להסביר.
בלוג סתם פריקות כי אין לי אצל מי לפרוק. סתם פריקה. התמודדתי עם פחדים, פרצתי גבולות, הינה עברה עוד יציאה שגרמה לי להרגיש חיה סוף סוף, להיות חופשיה ללא מחסומים, לבטא את עצמי. אשכרה, אני, אני מצליחה לבטא את עצמי ולהרגיש אהובה, להרגיש בן אדם, רגיל, מתפקד, שפשוט חי, בלי מחשבות, בלי משהו שמטריד אותו מבפנים, בן אדם שאין לו סיבה להיות בדיכאון יותר. וזו לא פעם ראשונה שזה קורה, ואני חוזרת…
