אני בן 16 עברתי 7 מסגרות. אני לא משנה כי תמיד הייתי הקטן והלא חשוב. אף פעם לא הרגשתי שייך. בישיבה הייתי הכי צעיר, בן 11 מול בני 20-25. קיבלתי מכות. הייתי מושפל. אבל אני חושב שהכי גרוע זה להרגיש ששום דבר שאני עושה לא משנה לאף אחד ולשום דבר. הרי אני בסך הכל בן אדם. אני שביר וחלש. שום דבר לא באמת שואל אותי מה אני רוצה. אני תמיד מנודה בחברים, מרגיש בודד מוקף באנשים. מנודה במשפחה דתית מאוד שמאוכזבת ממני. אבא שכנראה היה מעדיף שאני לא אוולד. אני רק נטל לאנשים. חוק בסיסי בפיסיקה הכל שואף לרמה הכי נמוכה של אנרגיה. המצב האידיאלי זה מוות. מוצא א