הקהילות שלי
בוחרת לחיות
כבר הרבה זמן שאני כותבת לעצמי.. אני מרגישה מוכנה לשתף אחרים שנמצאים במצבי או במצב דומה.. כבר חצי שנה החיים שלי בהקפאה. אחרי התקף חרדה משתק במיוחד נכנסתי ל hold . כול מה שהכרתי והכיר אותי נעלם. לא הייתי מסוגלת לצאת מהבית , הפחד מהתקף נוסף שיתק אותי . פעולות רגילות כמו ללכת למכולת או לקחת תכלב הפכו בלתי אפשריות והיו מלוות בבקבוק המים המוכר לכולנו ובעזרה ראשונה ( להלן ואבן לוריון וכו ) . אני , שטיילתי בעולם לבד, חקרתי , ראיתי , אכלתי , טרפתי ושמחתי מכל הבא ליד . כיביתי תאור . התרחקתי מכולם ומעצמי לא זכרתי כלום , מחלת השכחה . באמת שמחתי פעם ? באמת אהבתי פעם ?