אתמול בבוקר, בדרך למדיטציה האקטיבית שהתרגשתי להגיע אליה, אמרו ברדיו: "עלינו להמנע משנאת חינם", ככה לכבוד תשעה באב. "עלינו להמנע", הממממ. רק מלשמוע את זה, מאית שניה של דילמה: לצחוק או להתעצבן? יש מצב ששניהם קרו במקביל אבל בעיקר צחקתי.
עד כמה אפשר להמנע ממשהו לאורך זמן? ועד כמה ההצהרה הזו 'עלינו להמנע משנאת חינם' הזו כבר הפכה
לססמא של אידיאל אוטופי ושקרי,שמבטיח שדעתנו תוסח ממה שבאמת קורה ושהמצב יישאר ב-ד-י-ו-ק כפי שהוא, אם לא חמור מזה?
ואז צחקתי עוד קצת לעצמי. "איזה קטעים שההמנון שלנו הוא 'התקווה'"... עָם מלא תקווה וחלומות גדולי
-
2 תגובות
