בן 74 חולה אפילפסיה מגיל צעיר, מאוזן , נוטל דפלפט 1000 מ'ג ליום, למוג'ין 200 מ'ג ליום, דאודארט 1 ביום. לפני 8 חודשים היה התקף לאחר שנים רבות רבות ללא התקפים.
לפני כ 3 שנים חלה הדרדרות והפרעות בתנועה, הליכה מאד איטית, שהלך והחריף. נכון להיום קושי רב בהליכה, תנועות ידיים מאד איטית, זקוק לעזרה זה בא והולך לפעמים טוב יותר לפעמים הרגליים פשוט לא זזות. {קורה כמה פעמים ביום} עשיתי mri מח ועמוד שידרה צווארי, ביצעתי nph שנשלל, עקב עודף נוזלים בחדרי המח. נמצאה אטרופיה מוחית, תחילת דמנציה, בעיות זיכרון לטווך קצר, קיבלתי טיפול ב amantadin {למרות ש
שלום רב,
קראתי את תאור המצב שלך, ואינני חושבת שמשהו יכול לענות לך מעל גלי האינטרנט ולהבטיח לך הבטחות.
כרגע במצבך עליך לשקול כל טיפול אם התועלת שיביא לך עולה על הנזק שעלול להגרם מתופעות לוואי ומ"זעזועים" בטיפול כמו שקראת לזה. וכמובן שזה לא מתמטיקה. לכן הכלל שלי הוא לבדוק מהי איכות החיים שלך כרגע, לבחור לך מרכיב אחד שנפגע ביותר באיכות החיים ולנסות לשפר אותו ורק אותו.
אם ההליכה נפגעה, אולי פיסיותרפיה, או אימון כושר (שחלק מקופות החולים מציעות) יכול לעזור יותר מכל תרופה, אולי שחייה, רפלקסולוגיה ואולי תרופה ספציפית לשיפור ההליכה.
אם הזכרון נפגע
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו