בקיצור נמרץ רוב חיי הבוגרים 12 השנים שעברו מגיל 19 מאובחן במאניה דיפרסיה ואז סכיזואפקטיב נעתי בקו של אישפוזים הוסטלים סל שיקום וכאלה מאניות, דיכאונות, הכחשה של המצב תמידית בכל שלב שהוא סטיגמה, נטילת כדורים(כשלא הבנתי מה זה) , זומביות, חיים במסגרות של "שיקום", יציאה מהמסגרות האלה כרגע לראשונה מכיר בזה שיש לי את החולי הזה בכינויו שלקח לי את שנות החיים בהם אדם בונה את חייו(מערכות יחסים בריאות,לימודים,עבודה...) כרגע לא בדיכאון אחרי סיבוב של דיכאון, חרדות,הסתגרות בבית חצי שנה איך אני בונה את עצמי מכאן גופנית, נפשית, ומגיע למצב של