קצת על עצמי
לפני ארבע שנים נפלתי בזמן אזעקת צבע אדום, התפניתי לבית החולים ואמרו לי שזה נקע ותוך 3 ימים מקסימום זה עובר, תנחשו בעצמיכם, לא עבר. תוך חודשיים שהרגל שלי רק מתנפחת, משנה צבע, כואבת ברמות מטורפות, אינספור פיזיותרפיות והדבקת הרגל השנייה התפניתי לבית החולים שניידר, ישר הכניסו אותי למרפאת כאב ואבחנו אותי כסובלת מתסמין complex regional pain syndrome
אחרי תקופה מאוד ארוכה של זריקות, כדורים בלי סוף, פיזיותרפיות, אשפוזים, פסיכולוגים, הדרדרות להפיכה של כסא גלגלים נכנסתי לשיקום. בשיקום ירדתי מכסא גלגלים והפכתי להיות עם קביים ובעצם למדו אותי שהכאב נמצא והוא לא יעלם ואיך לעשות דברים למרותו, איך לסתום את הפה כשבן אדם עובר מולך וזה כואב לך כי הוא עושה לך רוח מבלי שידע, איך לסתום את הפה 24/7 למרות כל הכאבים המטורפים שלך: השריפות, הדקירות, התכווצויות, זרמים, כאילו יש לך לב בתוך הרגל שדופק בלי סוף ומנסה לפרוץ החוצה, איך כל דבר כואב לך, הבגדים, הסדינים, הרצפה, המיטה, האוויר, המזגן, השמש, בני אדם, מים וכו׳. זה לא דבר שנשאר באיבר אחד זה בעצם התפשט לי לכל הגוף. בעקבות crps נוצר לי עוד דבר small faiber