היי,
אני מרגישה מאוד לא טוב בזמן האחרון, מאוד חרדתית ובאמת מרגישה המון פעמים שאין לי בשביל מה לחיות כי המצב הנוראי הזה תמיד חוזר ואין באמת תקווה....
כרגע בערך כל האנשים שמסביבי גם מדוכאים וחרדתיים ככה שאני לא רוצה לספר להם ולהעמיס עליהם אז אני פשוט שמה חיוך על הפנים ומתמודדת. היחיד שאני פורקת לו הוא הפסיכולוג שלי.
היום ניסיתי קצת לתת לחברה הכי טובה שלי רמיזות למצב שלי, וכל מה שהיא עשתה זה להגיד אני יודעת, הראתה חוסר התעניינות ושינתה נושא.
(כשאני מהצד שלי כשהיא פרקה לי לא מזמן למרות שהיה לי מאוד קשה ניסיתי לעזור לה כמה שיותר...)
א
היי, קשה לי מאוד בתקופה האחרונה מבחינה נפשית, וחוץ מזה שהבן אדם היחיד שאני פורקת לו הוא הפסיכולוג שלי (כי אני לא רוצה להכביד על אף אחד), החברה הכי טובה שלי גם לא מרגישה הכי טוב נפשית. אבל היא דווקא בתקופה האחרונה כן פורקת איתי ומספרת על כמה קשה לה... מצד אחד זה טוב שהיא פורקת, אבל מצד שני זה מאודדד מכביד עליי לשמוע דברים דיכאוניים כשאני מנסה להילחם בעצמי במצב הזה ולשמוע דברים מדכאים זה הדבר האחרון שאני צריכה...
מה אני יכולה לעשות?
כי מצד אחד להגיד לה לא לפרוק זה לא סבבה, אבל מצד שני להתכתב איתה ולבכות תוך כדי מרוב שקשה לי לשאת את זה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו