פעם ראשונה שאני כותבת, פה או בכלל.
איך מתמודדים עם המצב הזה? עם תחושת המחנק שאין אפשרות לברוח לשום מקום? מרגישה שהכל סוגר עלי. אני לא מצליחה להרים את הראש מעל המים, בכל פעם שאני חושבת שהנה אני רואה את הקו המים,אז שוב משהו דוחף אותי פנימה ואני טובעת,נחנקת. כבר לא שואבת הנאה מכלום. החור השחור כל כך גדול שאני לא מצליחה לראות שום דבר מלבדו. הכל שחור ומפחיד.
כל כך הרבה לילות ללא שינה עד שאני מרגישה כבר שדעתי נטרפת. הכל היה בסדר לפני כן, רק כמה חודשים קודם עוד היה לי עסק מצליח, הכנסה טובה וחיים נורמלים. הכל התהפך כל כך מהר וכל כך קיצוני,
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומאד מזדהה (מן הסתם) עם הכותרת והתחושה וגם לי אין בדיוק כלים לזה.
מה שכן, מנסיוני יכולה להגיד לך שגם לילות בלי שינה איכשהו בסוף נגמרים ומגיע אחריהם יום ובגיל שלך לגמרי אפשר לצפות שיקרו עוד דברים אחרים. בנתיים מאחלת לך שתחזיקי מעמד
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו