גם לכם זה קורה שאתם מלאים בעצב וכאב ואתם באים לטיפול אבל לא מצליחים להסביר מה קורה לכם?
אני יושבת פגישות שלימות מול הפסיכולוגית שלי בלי לקבל את העזרה שאני זקוקה לה פשוט בגלל שאין לי מילים וחוץ מלומר שכואב לי אני לא מצליחה לומר כלום אני לא יודעת להסביר למה כואב לי והיא רוצה שאני יפרט...ואז אני חוזרת הביתה מתוסכלת וכאובה כפול 2
גם לכם זה קרה? או קורה? איך מתגברים על זה? אני כבר מיואשת מבחינתי היא הסיכוי האחרון שלי לעזרה
אני צריכה תמיכה קשה לי נורא מרגישה כמו סמרטוט על הרצפה
עברתי הרבה בחיים ותמיד הייתי חזקה והמשכתי הלאה אבל בימים האחרונים הכל משתלט עלי ואני לא גומרת לבכות. ועד שסוף סוף אני נפגשת עם הפסיכולוגית שלי אני נאטמת ויושבת אצלה כאילו הכל בסדר. לא מבינה מה דפוק אצלי
תמר, אני מבינה כמה זה קשה ומתסכל.
אני יכולה להציע לך לנסות לכתוב את הדברים שחשוב לך לספר לה לפני הפגישה ולתת לה לקרוא.
אז היא תוכל להבין קצת ואולי תוכלו להמשיך בשיחה.
תנסי? ❤
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחורעיון ממש טוב במיוחד שאני טובה יותר בכתיבה מאשר בע''פ ואני לגמרי הולכת לנסות את זה
תודה רבה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומוכר עד כאב. אין מילים לבטא את הבלאגן.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה רבה לכולם.❤ יש בזה משהו מנחם לדעת שעוד אנשים מתמודדים עם זה...
ואני באמת ינסה את הכתיבה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואפשר להציג ולבטא בטבעיות את התחושה הכללית, והיא תנחה אותך להבין מה בדיוק את מרגישה. אפשר וכדאי גם להשתדל לנסח מראש את הדברים, כדי שיהיו יותר ברורים. עדיף להיות רגועים ושלווים כשחושבים איך לדבר ובכלל כשמתכננים דברים. אחר כך יהיה יותר קל לשחרר.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו