הלכתי לישון עצבני, אם אפשר לקרוא לזה שינה,
קמתי יותר עצבני, כועס על כל העולם (לא שנשארו לי הרבה אנשים בחיי) זועם על כל העוול שנעשה לי.
תמיד הייתי אדם טוב, רגוע ועוזר לכולם, תמיד מקשיב, בכל שעה, תמיד שם.
נמאס לי לעשות הכל לבד, אני לבד! עצם כתיבת השורות האלה עושות לי כלכך עצוב.
באיזה עולם מסריח אנו חיים?! מפלצת בן 21 אונס ילדה בת פאקינג 13!
בעלים בזויים ופחדנים רוצחים את נשותיהם, מה לעזאזל קורה כאן?
אני בתהליך של שינוי שכלכך חיכיתי לו, מעבר לעיר חדשה, עבודה חדשה אבל הכל לבד.
נק האור היחידה זה המשפחה הגרעינית, שמנסה לעזור,
-
6 תגובות
