חנוק לי.
אני מרגישה שעוד רגע ומשהו יקרה ללב שלי.
הוא דופק חזק מידי.
מהר מידי.
אני לא מצליחה לנשום.
אני עכשיו נמצאת בעבודה. נעלתי את עצמי בשירותים ואני נמצאת כאן בערך עשרים דקות ולא מסוגלת לצאת.
בא לי לצרוח.
בא לי לברוח מכאן.
בא לי לא להיות כאן.
שלום לך יקירה
ממעט המילים שכתבת אני מבינה שאת מרגישה מאד רע, אם בכל זאת כתבת פה ועשית צעד מצוין, תמשיכי לכתוב ולספר מה קרה, מה הביא אותך לחשוב המוות. את יודעת הרי שלמות זה לא פתרון זו בריחה מפיתרון. שתפי אותנו , כתבי מה עובר עלין ואני בטוחה שתקבלי פה תגובות ותמיכה שאולי תעזור לך להרגיש טוב יותר.
היי לך ?
טוב שאת אמיצה מספיק כדי לכתוב כאן.
האומץ הוא לשתף ולהתמודד למרות שנורא קשה. אני חושבת שיותר אמיץ להתמודד מול הקושי מאשר לסיים הכל.
תשתפי, אם כאן ואם בצ'אט אנונימי ואם עם חברה טובה או מישהו שאת סומכת עליו.
⚘
בס"ד
הלוואי שתמשיכי להיות מספיק אמיצה ולהילחם בשדים❤
כולנו מרגישים ככה.
את חושבת שבשביל להתאבד צריך אומץ? אני האמת חושב ההפך, שבשביל להמשיך להילחם צריך להיות אמיץ. ולפעמים כשהכל נראה שחור אנחנו פונים לאופציה היותר פשוטה שכביכול אמורה לעזור לנו להפסיק להרגיש כאב וסבל שהיא ההתאבדות.
אבל תכלס, שום דבר לא מובטח. אף אחד לא מבטיח לך שתמותי אם תנסי להתאבד. אף אחד לא מבטיח לך שאין כלום אחרי המוות.
ואם במוות אין כלום, למה שנרצה להיות שם? לא עדיף ללמוד להתמודד ולחיות חיים טובים יותר?
זה לא שאין פתרונות, זה שאין פתרונות קלים. וכולנו נופלים ורוצים לשחרר הכל, אבל זה לא הטבע של העולם הזה.
אני לגמרי מזדהה איתך, מבין את תחושותייך, אבל נסי להסתכל על זה בצורה חיובית.
את עדיין כאן, משמע עברת 100% מהימים הרעים שלך ואת תעברי גם את הבאים.
אני לא מכיר אותך ולא יודע מה את עושה ביום יום, אבל נסי להכניס פעילויות שיעסיקו אותך.
הייתי במקום כמו שאת חושבת כשהתחילה הקורונה.
עבדתי במשרה מלאה, ואז ב-15.03 כשכל המשק יצא לחל"ת, הוציאו גם אותי.
פתאום להיות סגור בבית לבד (גר לבד) במשך 3 חודשים (בזמנו לא ידעתי כמה זה יהיה)... אתה באמת רוצה שזה יסתיים. שיקחו אותך מכאן.
יש סגר, אי אפשר באמת לצאת, לנסוע, לנשום אוויר.
לפני הסגר
באיזו שעה את מסיימת את העבודה?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהי,
מה שלומך? הצלחת לנשום כמה נשימות עמוקות? להחזיר את הדופק ואת המחשבות לשליטה שלך?
לצרוח פיזית אולי לא נעים בעבודה, אבל תצרחי כאן כמה שצריך.
אנחנו כאן איתך.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחולאט לאט. תנסי לנשום נשימות ארוכות ואיטיות ככל הניתן.
תספרי איך את, מתי שתוכלי.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחולמה אני מרגיש אותך קרוב אלי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחולילה טוב
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחועכשיו, אחרי שנרגעת - את יכולה להסתכל אחורה ולבדוק מדוע החרדה הזו הגיעה !
האם היה משהו שחששת ממנו ?
משהו אמור להשתנות בזמן הקרוב ?
תשאלי את עצמך - מהו הדבר שהפעיל את החרדה הזו - כשתדעי מהו, תוכלי להתמודד איתו בפעם הבאה
לפני שתחווי את כל התופעות המחרידות הללו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני יודעת מה הסיבה שהובילה לחרדה הזו.
זה קרה לי כבר כמה פעמים בשלושה חודשים האחרונים.
אף פעם לא הצלחתי להתמודד עם זה טוב, אפילו אחרי שכבר זיהיתי את הטריגר. אני לא יודעת להתמודד עם עצמי בכללי...
ותודה לך על התגובה..
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו