היי
בן 39 ללא הפרעות אישיות קודמות.
לפני כשלושה חודשים עברתי תאונת דרכים עם פגיעת ראש (דימומים תת עכבישיים)
עברתי החייאה, לאחר מכן הייתי מורדם ומונשם כמה ימים ולאחר מכן הייתי חודש נוסף במיון ושיקום בבית החולים.
מאז שהשתחררתי הביתה אני סובל מחרדות (ומעט דיכאון) ולאחר שיחה קצרה עם פסיכיאטר ניתן לי טיפול בסרנדה 50 מ״ג
בתחילת הטיפול, למרות העליות והמורדות האופייניות לתחילת טיפולים מסוג זה, הרגשתי לפעמים רגעים עם שיפור מסוים כבר מתחילת הטיפול (היו גם רגעים קשים עם תופעות לוואי, אך הייתי מוכן אליהם ולרוב הערבים היו רגועים ושלוויה יותר)
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
שלום לך יקר, ראשית, כמי שעברה תאונת דרכים קשה אני בהחלט מזדהה אם ההלם והתגובות הרגשיות. לוקח זמן לעבד חוויה כזאת והכי חשוב זה לא להישאר איתה לבד ולקבל גם סיוע נפשי שהוא נטול תופעות לוואי וגם עם פוטנציאל גבוה לסיוע.
בעניין הטיפול התרופתי - בדרך כלל כעבור שלושה שבועות צריכה להיות הטבה מסויימת ואילו אתה מצביע על החמרה. לכן, חשוב לחזור לפסיכיאטר ולבחון איך ניתן לסייע לך. במצב הנוכחי נראה לי שקיימות כמה אפשרויות:
1. לתת לך טיפול תרופתי זמני (חשוב לא להשתמש לאורך זמן בשל הסתגלות והתמכרות) של כדורים המשמשים להרגעה (לא כדורים על בסיס טב
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי אורית,
תודה רבה על התגובה!
שלשום נפגשתי שוב עם פסיכיאטר. הוא העלה לי את המינון של הסרנדה ל-100 מ"ג (75 מ"ג לשבוע ואז 100 מ"ג) והביא לי גם טיפול תרופתי משני למצבי חירום.
כרגע אני נמצא בשיקום דרך קופת חולים (פסיכולוגית, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק).
אני עצמאי וכרגע, בעקבות בעיות ריכוז ומצבי הנפשי, עוד לא חזרתי לעבוד, נאלצתי גם להקפיא לימודים. אבל אני עושה כל שבכוחי על מנת לחזור לעמוד על הרגליים ולהמשיך את החיים :)
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו