מאז שהייתי קטנה לא אהבתי את עצמי, בעיקר את הגוף שלי. זה התחיל בבית הספר היסודי שלא ממש היו לי חברים שם, ובכללי המצב החברתי שלי היה על הפנים. הייתי חוזרת הביתה ובוכה לאמא שלי. בכיתה ה׳, אחד מהילדים מהכיתה שלי ואני רבנו בקבוצה וואצאפ של הכיתה ובאחת ההקלטות הוא אמר לי משפט שעד היום אני זוכרת אותו. אני זוכרת אחד לאחד איך ההקלטה הזאת נשמעה ועברו מאז חמש וחצי שנים. לאחר מכן כשהגעתי לחטיבה (כיתה ז׳) המצב שלי טיפונת השתפר, אבל עדיין לא היה מזהיר. היו לי רק שתי חברות חדשות שגם אצלו הרגשתי מאוד שהן לא רוצות אותי לידן. באיזה שהוא שלב התחברנו יות