בקרוב אני אהיה בן 35. החיים שלי לא הלכו כמו שרציתי ואני עדיין תקוע מאחור בנושאים מסוימים, אני עדיין מרגיש קטן וחלש ביחס לסביבה ולמשפחה שלי, בטח כשאני האח הגדול והאחים הקטנים צריכים לעזור עם ההתמודדויות שלי. מצאתי עבודה בחצי השנה האחרונה ונראה שדברים התחילו להסתדר, אבל אני עדיין מוצא את עצמי עם חרדה קיומית ומרגיש שהחיים שלי נשרפים ביחד עם התקוות והחלומות שלי. אני לא יודע מה לעשות כבר ומה שמפחיד אותי שבשלבים מסוימים כבר לא אכפת לי יותר. אני לא חושב שיש לכאב משמעות יותר, אני לא מאמין שיש מטרה לכל הדבר הזה, ואם אני אצטרך ליצור כזו אין לי
פרסמתי תחת שם עט מאמר (קישור מצורף) על ההתמודדות הנפשית שלי והמזור שקנאביס נותן לי, ועל התלאות שהמדינה מעבירה אותי בשביל לקבל רישיון ממשלתי בשביל לקחת שאכטה חוקית. התקווה שלי הוא שמספיק אנשי מקצוע יקראו אותו ויבינו עד כמה זה חשוב להקשיב למטופלים שמעוניינים בקנאביס אבל נופלים בין הכיסאות כי ה"מצב" שלהם לא מוכר ע"י המדינה, מצב שלא ישתנה עד שתהיה לגליזציה מלאה ויוכלו לחקור לעומק את הצמח הזה. אני מכיר בכך שיש סכנות לאנשים מסוימים בשימוש בקנאביס, אבל זו לא סיבה למנוע משאר האנשים תרופה שכן עוזרת להם לשפר את איכות החיים. אני לא אפסיק להיאבק
מאחר והמדינה לא מוכנה לאשר לי קנאביס רפואי (אלא אם אני אשלם 5000 ש"ח למאכער) אני מגדל לעצמי את התרופה, מה שהופך אותי לעבריין. ליתר ביטחון הכנתי מניפסט שיפורסם בתקשורת במידה ואני אמצא את עצמי עצור. מקווה שזה לא יגיע לכך ותגיע לגליזציה כבר
אני בן 34, מתמודד נפש שנים רבות. אני סובל ממצב מורכב של חרדות חברתיות ו-OCD, נוטל כדורים שנים רבות. במשך כמעט עשור הייתי מכור לקלונקס בשל חרדות קשות, מה שדירדר את המצב הבריאותי והנפשי שלי עד כדי הסתגרות מהעולם. בשנת 2016 לראשונה לאחר מחשבה התנסיתי בקנאביס שהשגתי והמצב שלי לא רק שלא הורע אלא הוטב משמעותית. חזרתי לחיות, לדבר, להיות בן משפחה מתפקד, כל מה שנמנע ממני במשך שנים. בשלב מסוים ולאחר תהליך ארוך בליווי הפסיכולוג, ירדתי לחלוטין משימוש בקלונקס ועברתי לשימוש קבוע בקנאביס במקום כמייצב. אני מרגיש הרבה יותר טוב, ישן הרבה יותר טוב וחי ה
עקב אילוצים כלכליים החלטתי לא לעשן היום וויד ובמקום זאת לחזור לשטן הידוע, קלונקס. מרגיש אפתיות. בחדשות מדברים על כך ששוב הלגליזציה תטורפד על ידי נשמות טובות כמו הצדיקים של רע"ם, וכאלו שלא מוכנים לוותר על הבוננזה הכלכלית של שוק שבוי, כמו גם אינטרסים של אירגוני פשע שמעדיפים להמשיך לסחור מחוץ לחוק. למי אכפת ממי שסובל כל עוד אהוד ברק, ציפי לבני, אולמרט, יוחנן דנינו ועוזריהם גוזרים קופה. חלקם על אנשים שפעם נרדפו על ידיהם. יש ימים שבא לי פשוט לשרוף את דגל ישראל בפרהסיה מרוב הכעס והאכזבה שלי מאנשים שאמורים לעזור לי. מה לעזאזל המטרה של המדינה
חלק מהדברים מסתדרים לאט. אני ישן טוב יותר. הכסף מקצבת הנכות קצת התבזבז במהירות החודש. מקווה שהקנאביס יהיה כבר חוקי וזול בשנה הקרובה ואני לא אצטרך להרגיש עבריין בכל פעם שאני מנסה לתת לעצמי מזור, אבל אני כבר לא מאמין להבטחות בתחום. בינתיים הריפוי שלי יישאר בסתר
כבר כמעט עשור אני מתמודד עם תלות בקלונקס בעקבות חרדות. המינונים עולים עם השנים. לפני 4 שנים התחלתי להשתמש בקנאביס שעושה לי הרבה יותר טוב וגם נותן לי לתפקד בלי להיות מחוק כל היום. הבעיה היא שחפיסה של קלונקס עולה 20 ש"ח ואותה כמות קנאביס שמספיקה לחודש עולה 1500 ש"ח (אין לי רישיון, אני משלם על זה מקצבת הנכות שלי במחיר מופקע). ניסיתי למצוא פסיכיאטר שאשכרה יקשיב לי ויבין את המצב שלי אבל זה נגמר ב"קנאביס עושה חרדות ואני לא מוכן לתת לך". ברצינות? אני עם חרדות מאז שאני זוכר את עצמי. סוף סוף מצאתי חומר שגורם לי להרגיש כמו בנאדם בריא ומתפקד, אב
לא מצליח לישון, לא מצליח להירגע. מתמודד עם OCD כבר הרבה שנים. בדידות שאוכלת את הנפש, קולות פנימיים שלא נותנים לי מנוח. אפילו להתאשפז אני לא יכול כי הכל מלא קורונה. אני כל כך עייף
הי, ממש מזדהה עם התחושות שלך. כל הכבוד על האומץ לכתוב אותן כאן. מקווה שזה עוזר לך כי כאן בפורום אתה יכול להעלות הכל בלי שיפוטיות ובלי ביקורת. התנסיתי גם יותר מפעם בתחושה שאני אפס ולא שווה כלום. אחרי שחשבתי על זה לא מעט, הבנתי שהרבה פעמים המחשבה הזו נובעת מכך שאני מרגיש שאני לא עומד בציפיות החברה ממני, שזה בערך להיות מנכל, נשוי עם שני ילדים ווילה בפרברים. מה שאני יכול להגיד בקצרה זה שאם תחשוב על זה ותבין שהאושר שלך צריך לבוא ממקום פנימי, ולא רק ממה שחושבים עליך,אולי זה יעזור להעביר את הכאב שאתה חש. אולי זו נראית לך עצה מופשטת מדי, ובלי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו