היי,
אשמח לתשובה בהקדם כי אני מאוד מפחדת :(
חיילת בת 19. מרגע הגיוס (לפני כשבעה חודשים) סובלת משלשולים דמיים וריריים, יציאות תכופות (7-8 פעמים ביום), חוסר יכולת להתאפק ולהתרחק מהשירותים, חולשה כללית, בחילות, ירידה במשקל , חום פנימי וכאבי בטן חדים ועיוותים בכל פעם שמנסה להתאפק בכל חלל הבטן התחתונה, לעיתים גם כאב ותחושת צריבה בבטן העליונה.
היסטוריה משפחתית של מחלת קרוהן ( שני אחים של אמא שלי חולים במחלה) העלתה את החשש שמדובר בקרוהן.
לאחר בדיקות דם מקיפות התגלו חוסרים בברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, המוגלובין נמוך, המוטוקריט נמ
הקהילות שלי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
ערב טוב,
ראשית, אני מבקשת להדגיש שמסיבות ברורות לא ניתן לתת כאן מעל דפי הרשת אבחנה, יעוץ או המלצה רפואית פרטנית. עם זאת חשוב שתדעי שיש לבעיה שלך טיפול. על מנת לקדם את הטיפול עליך להגיע להערכה רפואית אצל מומחה גסטרו בהקדם האפשרי. למרות הקשיים שציינת אני מציעה לנסות לצור קשר עם הרופא או המרפאה ששם בוצעה הקולונוסקופיה ולהתייעץ לגבי הטיפול. במידה ואין אפשרות כזו לבדוק אם יש רופא גסטרו אחר שיוכל לראות אותך.
מקווה שיסתייע ויסתדר במהרה.
בריאות שלימה, הנית ינאי.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוכשאני קורא את מה שעתהת לבי יוצא אלייך.
מנענו מהנכד להתנדב לצבא (יש לו קרוהן) כי חששנו שיהיה נתון לרחמי המערכת הצבאיח ומה שכתבת הצדיק את זה.
כמי שחולה שנים רבות בפרוקטייטיס, אני יכול לנחם אותך שיש טיפולים, למרות שלפעמים התסמינים קשים.
כפי שד"ר ינאי כתבה לך - את צריכה להגיע בהקדם למומחה גסטרו. אם את חיפאית אני יכול להמליץ בלב שלם על הרופא שלי,
דר' אורי סגול מהכללית וגם מבית החולים כרמל ואפשר להגיע אליו גם באופן פרטי.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוועוד משהו, בהסתמך על הנסיון המשפחתי שלנו: תנסי להפסיק גלוטן ומאכלי חלב.
אני מניח שזה קשה בצבא.
תני לזה כמה שבועות.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני לא רופא ואינני יכול להסביר.
רפואה שלמה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי,
מאחלת לך הרבה בריאות!!
אני גם אובחנתי עם פרוקטיטיס בצבא ואיך שהרופא גסטרו הצבאי ראה את תוצאות הקולונוסקופיה הוא הציע לי מכתב שחרור אך הוא לא יכל לתת לי טיפול.
רק ממליצה לך לחשוב על הבריאות לפני הכל ולהגיע לרופא שיתן את הטיפול הנכון בהקדם.
אני לא רופאה אבל טופלתי בחוקני סטרואידים והם עזרו לי מאוד להגיע להפוגה של לפחות שנה, מקווה שזה קצת מרגיע.
בהצלחה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואובחנתי משהו כמו חודשיים לפני השחרור וגם הייתי בסוג של קבע, אמרתי לרופא שכבר אשתחרר במועד שהייתי צריכה וכך היה.
התסמינים שהיו לי זה עצירות ודימומים אז עוד יכלתי לתפקד למרות שהאנמיה קצת גברה עלי לפעמים.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו