בן 35 מתמודד מעל 6-7 שנים עם דכאון וחרדות עדיין חי אצל ההורים , בודד רוב הזמן.אני כל הזמן מסתובב עם מסיכה "שהכל טוב" למרות שבפנים אני מרוקן. התרחקתי מרוב חבריי לא הייתי בזוגיות מעל עשור, מצבי רוח מוזרים ואני מרגיש שאני הופך להיות אדם רע שנגעל מכל הסביבה שבה הוא נמצא ומבקר בלי הפסקה כל דבר הבעיה הכי קשה שלי שכל מי שרואה אותי לא שם לב, וכל הזמן שואלים למה אתה רווק,ואני לא מסוגל להודות אני נחנק, אני שונא את מה שהפכתי להיות, מתקשה לראות שינוי למרות שאני עובר טיפול פסיכולוגי לא רואה אופק. למען האמת הבדידות הכי הורגת אותי אין מיטה חמה לחזו