פעם שמעתי משפט מאוד חכם שאומר:
"השומע - שוכח, הרואה - זוכר , העושה - מבין.
אני רוצה לשתף אתכם מנקודת מבט לא מחקרית, אמפרית ואו ידע אלא מעולם שבו ה-"שורד" -הוא "דורש".
אחד שיש לו עבר פלילי במחלות מסרטן, דלקת קרום במוח וכיום סוכרת סוג 2 למדתי שישנם דברים בחיינו שהידיעה היא רק תחילת הפיתרון.
החיים בידיעה לא מספקים את הפתרון אלא הפעולה היומיומית. נכון שזה נדוש וכולנו מכירים נושא זה כדוגמת: למה ללכת לדיאטנית - אני יודע מה
צריך לעשות, למה אני אוכל את מה שאינני אמור לאכול, איך מתמודדים עם המצבים האילו, ההרגשה לא פעם היא של פיספוס
