אני באמת מאמינה שהכל קורה מסיבה מסויימת ושאם אתה אדם טוב- טוב יגיע אליך בחזרה
ואני באמת מנסה להיות אדם טוב ואולי באופן יהיר או חצוף אני מאמינה שאני מצליחה, אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שבה באמת אכלתי בלי רגשות אשם, קשה לי המאבק הזה וקשה לי לראות שאני לא מצליחה להרגיש טוב יותם עם עצמי, אולי אני לא אדם כזה טוב כמו שאני חושבת שאני אולי ה״טוב״ שכביכול מגיע לי לא מגיע לי בכלל.
אני מרגישה שצוחקים עליי מכל כיוון אפשרי כאילו כל חוסר ביטחון אפשרי ניתן לי מלמעלה על ידי אלוהים זה די מצחיק אני לא חושבת שאני כועסת עליו אני פשוט מבולבלת ומנסה להבין ל
