מזה כ-3 שנים סובל מדיכאון על רקע משבר בזוגיות-טופלתי אצל פסיכיאטר כשנה ו3 חדשים טיפול תרופתי MIRO לאחר מכן הייתי באישפוז יום כ 6 חדשים(יופי של תוכנית וכלים)הוסיפו לי שם גם CLONEX .כיום -שנה לאחר האישפוז היומי-ללא MIRO לוקח רק חצי כדור CLONEX המצב ללא שיפור-לא יוצא-כמעט- מהבית לא מתחשק לי לעשות כלום- מעוניין יותר בתרופות-בעייות בשינה -לוקח BONDORMIN מההתחלה- מנסה להיגמל כי כבר לא עוזר הכדור ולא מעוניין להעלות מינון- כיום ללא מעקב רפואי-כבר 10 חודשים-כל עוד הסיבות להיווצרות הבעייה נותרו ללא פיתרון אין סיכוי לכדור לעזור לדעתי.נמצא
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
שלום לכולם.אני חדש כאן וכולי תקווה למצוא חברים ולשאוב עידוד (וגם לעודד אחרים).
-
Edit וכן כמובן שכחתי להציג את עצמי בשם.אלברט -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 15.5.2012הי רוממוטי. ברוך בואך לקהלתנו החמה. כל הכבוד על הצעד הזה. זו כבר התחלה בדרך לשינוי. בגלל השעה המאוחרת עדיין לא הגבתי לדבריך אבל אני מקווה שאעשה זאת עוד מחר. ובינתיים לילה טוב. -
Edit תודה, ספר קצת על עצמך -
Edit
razm121 עברתי ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים .הדרך הניתוחית שלי, הייתה רצופה בעליות רבות ומורדותמהם למדתי רבות על סוגיי הניתוחים הבריאטרים ועל המעקף בפרט.מזמין אותכם, להצטרף יחד למסע ולדרך אשר אתם עושים בקבוצה לניתוחים בריאטרים.רק יחד נגיע למטרה אשר הצבנו לעצמנו.חבר קהילה · 15.5.2012אשמ לעזור גם בכיף
-
Edit
C חבר קהילה · 15.5.2012שלום אלברט,
אני דיי חדש בקהילה הזאת ואני יכול להגיד לך מהחוויה שלי כאן שזאת קהילה מאוד חמה ותומכת...
שתיהיה לך גלישה מהנה, ואני אישית אשמח לשמוע קצת עליך, מה מביא אותך לכאן? דווקא לקהילת דיכאון וחרדה?
שיהיה לכולנו יום נפלא!
-
Edit ברוך בואך אלברט,
איך אתה מרגיש?
גם אני חדש בקהילה ונחמד כאן...כזה חמים ובטוח..
שפוך אם אתה רוצה..
רספוטין
-
Edit שלום אלברט גם אני הצטראופתי השבוע לקהילה אינני יכולה לספר לך הרבה מה שחשוב שכאן יש הרבה אנשים אם
אותם 'בעיות' אתה לא לבד יש תחושה של יש עוד כמוני בהצלחה

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק

- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוromemuti,,וכל זאת בגלל בעיה בזוגיות???
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחולא מדוייק-הבעיה בזוגיות היא אחת הסיבות והייתה הטריגר.יש עוד סיבות .המצב די מורכב.(המצחיק הוא שאני עסקתי ברפואה משלימה ועזרתי במקרים דומים לאחרים-ולעצמי לא הצלחתי וגם לא ניסיתי ) החיים שלי די השתנו מקצה לקצה -מאדם חופשי ואוהב את החיים הפכתי ל"נכה" (אולי מרצון). תלוותי ולא מצליח להבין את הפחדים שתןקפים אותי ומשתקים אותי לגמרי..פשוט לא יודע מה לעשות ותקוע חזק.מעין מצב ללא מוצא.מתבודד ומסתגר בבית.ממלמל לעצמי (ב גיבריש) כנראה מתוך צורך לדבר עם מישהו.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוטוב אדוני,,נראה שתצטרך לברר עם עצמך את אותן הסיבות לבעייתך,ולמצוא להן פיתרון.3 שנים זה הרבה זמן,,החיים ממשיכים וצריך לנצל אותם עד תום.
יש הרבה אפשרויות ,והן פשוטות יחסית , לצאת מן המבוך הזה.דברים שרצית לעשות שלא עשית עד היום,פעילות ספורטיבית במכון כושר[כך תוכל להכיר נשים אחרות שאולי יכנסו לחייך שוב]
חוגים למינהם,,טיולים ועוד >>>>>>
אין שום טעם בשקיעה שאתה מתאר,,כמו אחת המגיבות להודעה של גברת אחת לאחרת,,"אין שום גבר ששווה בגללו להיכנס לדיכאון"
קח את זה לכיוון השני,,
כל טוב ובהצלחה,,
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום אברהם,
אתה מתאר 3 שנים מאד קשות, שבתחילתן היתה לך מסגרת, גם טיפולית של פסיכיאטר וגם אשפוזית, שמאד סייעו לך. אני מבינה שהיום אתה מתמודד עם הקשיים שלך ללא כל עזרה? הפניה לקהילה היא התחלה מצויינת ואני מקווה שתוכל דרכה לקבל מענה על חלק מהצרכים שלך.
אם אתה אכן סובל מדיכאון, ההחלטה לא להיעזר בטיפול תרופתי, יש לה השלכות קשות. אני ממליצה מאד מאד להתייעץ עם פסיכיאטר בנושא. יש היום תרופות מאד מגוונות ואנשים שסובלים מדיכאון הרבה פעמים צריכים את החיזוק התרופתי הראשוני כדי למצוא כוחות לעשות שינויים נוספים בחייהם. אתה יכול להגיד מש
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחודבר ראשון ,תשנן לעצמך משפט של רבי נחמן מברסלב באומרו " אין יאוש בעולם כלל...דע,מה שקילקלת אתה יכול גם לתקן"....גאוני נכון?
המשפט הזה אומר,תמיד יש תקוה.. לעולם אל תתיאש.
בא לך לתאר לנו מה אתה מרגיש בלי להשתמש במונח דיכאון?
תתחיל בזה שתקשיב לשי ודרור ברדיו 102 בשעה 7 בבוקר...בשעה 9 אתה עם חיוך מרוח על הפרצוץ ומוכן לכל משימה.
בשעה 2 יש דידי לוקלי...תוכנית חמודה הנה קטע לדוגמא:
ארון ארון מתקשר לעיריית רמת גן ומבקש להתנתק מהארנונה ברמת גן ולעבור לעריית פ"ת שם הציעו לו הצעה יותר טובה.:)
http://www.103.fm/program
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום ותודה לכל המגיבים.אכן מחמם את הלב לקרוא את התגובות והאכפתיות שנמצאת בכל מילה ומילה.תודה למומחית-שרי-על העצות המקצועיות..את רוב העצות שניתנו אני מכי ר. אך עדיין טוב לשמוע ממישהו אחר (וזאת המטרה של הפורום הזה-תמיכה-אני מניח)..אני מאמין שאוכל לשתף ביותר פרטים בהמשך כדי להיעזר בתמיכה מבורכת זו ואוכל גם להתייחס למקרים של אחרים ולנסות ולתרום גם במשהו.הרי כשאנו מעודדים אחרים זה נותן גם לנו עידוד..שוב תודה לכולם..אברהם
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחומצטער לשמוע שמה שאתה מחפש זה תמיכה !!! עידוד זה לא פיתרון לבעיות,!!! ---מעשים קונקרטיים כן !!!
לדעתי זאת הטעות של רוב משתתפי הפורום הזה,!!!
תמיכה זה נחמד ותו לא,!!!
המטרה העיקרית זה לצאת מן הסבך הזה שמשבש לך/כם/כל אלו שחווים את הדיכאון והחרדות,,
חבל,,,!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחובנו? עברת פעם דכאון?
אין אנרגיות להגיע למעשים קונקרטים....לעיתים נראה לך שאתה כפות בשרשראות.הרגשת ריקנות מבפנים ,מאבק בין היצרים שהאחד מעודד אותך לקום ולעשות והשני מנסה לבלום כל מחשבה מעודדת ויצירתית...
כל מה שאנחנו עושים זה לעודד את היצר הזה שאומר לקום ולעשות..זה התפקיד שלנו..בשביל זה אנחנו כאן.
רובנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות...אין את האנרגיות,את הכח רצון.
יעצת ללכת למכון כושר לטיולים וחוגים שזה נהדר..העצות שלך באמת נכונות...פעילות ספורטיבית מעלה את המצב רוח ע"י תפוקה נוספת של ככימיקל שאחראי על מצב הרוח וההרגש
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוקיבלתי 2 תגובות שאני מסכים ומבין שהן נכונות למרות שהן שונות ומנוגדות באופיין. BENO כותב לי שתמיכה ועידוד זה לא מה שעוזר ומה שצריך זה מעשים.אני מבין (רציונלית-בראש) שזה נכון.אבל עובדה היא שאני לא מצליח להגיע למצב שך ליישם את זה (ראה תגובתו של רספוטין). אני מסכים עם רספוטין -רואים שהוא מבין על מה אני מדבר ומה עובר עלינו..גם אני מצליח פה ושם לעשות מעשה אך בגדול זה לא משפר את המצב..רספוטין,אני לא מכיר את המקרה שלך אבל אם הספקת לעשות את כל מה שכתבת ביום אחד,מצבך טוב בעיניי לפחות.אני מסכים עם כל מילה שכתבת כמו שאני מסכים גם עם BENO. (
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחונדמה לי ששאלת אותי לפני הרבה זמן לגבי רציונליות. אני טיפוס כזה
,לכל "בעיה" יש פיתרון .השאלה באיזה פיתרון אנחנו בוחרים.
יש "הפוחדים" מפתרונות מסויימים,יש אחרים "שבוחרים" בפתרונות מסויימים ,זה תלוי באופיו של האדם.
מה שמעניין בכל המקרים של דיכאון וחרדה וכל השאר שגיליתי פה בפורום זה , שאת הכדורים למינהם,הטיפולים למינהם אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים ,אף אחד לא מנסה להמיר "במעשים לתיקון" הבעיה הקיימת אצלו.הבחנתי,,אולי אני טועה,,,שיש מן "גאווה" בשימוש בכל מי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחובנו אני שמח בישבילך(באמת) שאין בלכסיקון שלך מחלה ששמה דיכאון.אבל מה לעשות ויש מיליוני אנשים שסובלים מזה?? נכון אפשר לומר שאלה הפרעות ולא "מחלה" (ולרוב זה נכון כנראה).אני לא אדבר בשם אחרים אלא בשמי בלבד.לגבי האמירה שלך שיש 2 סוגים של טיפוסים (הפחדן והבוחר בפיתרון) תרשה לי להוסיף עוד סוג של טיפוס: כזה שהיה כל חיייו משתייך ל "רציונל ובוחר בפתרון לכל דבר ובעקבות משבר או טראומה כלשהי הופך להיות טיפוס "פחדן"--וגם ההפך דרך אגב.פסיכולוגים ופסיכיאטרים והמוני אנשים הסובלים מהפרעוות התנהגותיות שלצורך העניין מכונות: דיכאון או חרדה-אגרופוביה ו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוחברים יקרים,
קראתי את דבריכם בשקיקה, מילים כ"כ חודרות ונוגעות. יש בקהילה מקום לתת עצות פרקטיות מנסיונם של אנשים, וזה מה שמתאים לבנו. ובהחלט יש מקום לשתף כדי לקבל הרגשה שיש אנשים שמבינים אותי, שאני לא היחיד שמרגיש חוסר כוחות ודכאון. יש לזה חשיבות עצומה שכמעט קשה לתת לה מילים. אני שמחה לראות שאתם מרגישים נח מספיק כדי לבטא את שעל ליבכם ואת דעותיכם, אני בטוחה שעוד הרבה מאד אנשים קוראים את מה שכתבתם ומרגישים שהם לא לבד. וגם השונות בין האנשים בקהילה חשובה. לפעמים, דווקא דרך השונות, אנחנו מצליחים להגדיר את עצמינו יותר טוב ונראה לי שזה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוromemuti
אתייחס רק לדבר אחד מכתיבתך שמסכם לדעתי את כל הניכתב על ידך,,
***אני לא יודע אם אני צודק או אתה לא צודק.העניין הוא הרבה יותר מורכב ולא פשוט כל כך כמו להחליט ולעשות בחירה כזו או אחרת כשמדובר בנפש.(לגבי בעיות פיסיות כמו צוואר -חוט שידרה -כליות וכו.. אפשר לעשות בחירות (בלי לזלזל או להפחית מחומרת הסבל)***
מישהו ששוכב כצמח במוסד כל שהו או בבית אינו יכול לצאת מהבית,!!!
כל עוד אין דבר המונע ממך לצאת מהבית,,פיזית,,אתה לא קטוע רגליים או מה המונע ממך ניידות אין שום סיבה ל"פחד לצאת"..!!!
--גם קטועי רגליים ואחרים י
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחובנו, אז תעזור לנו בבקשה...
אתה מסכים איתי שבכדי להתגבר על פציעה פיסית קשה כמו נכות או מגבלה דרושים כוחות נפש עצומים נכון?
הנכות אצלנו מתבטאת בכך שאין לנו את כוחות הנפש האלה....כל אחד מסיבותיו עימו..
מה יש לך להציע למי שאין כוחות נפש לבצע מעשים קונקרטים שיכולים להוביל לשינוי? כאן לדעתי נכנסת התמיכה של הפורום ,המשפחה ,חברים ואנשי מקצוע.
בכדי להבין את נפש האדם צריך להבין אלו מחשבות מתרוצצות במוחו...לתפוס את המחשבות שגורמות לדיכאון ובהם לטפל... הכימיקלים נותנים מעט שיפור המצב רוח בכדי להביא אדם לטפל בעצמו..כימיקלים לבד
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחובנו שוב תודה על ההתיחסות.ושוב ב"רציונאל" אני מסכים איתך שכל העניין הוא הבחירה. אני מדבר בשמי ומהתרשמות של דברים דומים שכותבים חברים נוספים.הרי אני לא מתגאה בכך שקשה לי לצאת החוצה וכן זו מעין החלטה (תת הכרתית) מעין הענשה או תוצאה של ייאוש.לי ברור שעצם זה שאני (ועוד כמה אחרים) משתפים כאן בנושא הזה זו מעין "זעקה" לעזרה.אפילו דיברי עידוד ותמיכה מוראלית נחשבים בעיניי כעזרה.ידוע לי (ממה שכתבת לי בעבר) שאינך מאמין בעידוד ותמיכה של אחרים.זו זכותך לחשוב כך.אני מאמין שרוב (אם לא כולם) המשתתפים כאן מחפשים את העידוד והתמיכה מסוג זה..אגב ה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחורספוטין אני מזדהה עם כל מילה ועם כל אות שבכל מילה שכתבת. אני שואב עידוד מכך שיש אפשרות שמישהו מבין מה עובר בראש של האחר .אני מעריך גם את הגישה הישירה שלך כשאתה פונה לבנו בלשון : "תעזור לנו בבקשה..." כל הכבוד לך.אני לא אמיץ כמוך.אני רק ניסיתי להסביר שהבחירה כביכול שאנו עושים לא לעזור לעצמנו היא רק "מראית עין".כן זה נראה כך,אני מסכים.אבל זה לא כך באמת ובטח לא כל כך פשוט.אנ מאמין שבנו באמת ובתמים חדור אמונה שהעניין הוא פשוט.(לא נעים להודות זה נותן לי הרגשה כאילו מדוובר בסוג של פינוק או מותרות ולא במחלה אמיתית ובסבל אמיתי ובכאב
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואחות אחת באחד האישפוזים אמרה לי " כדורים זה לעצלנים"...יכול להיות שגם במה שבונו אומר יש נקודה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואחות אחת באחד האישפוזים אמרה לי " כדורים זה לעצלנים"...יכול להיות שגם במה שבונו אומר יש נקודה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו