עוד מעט בת 27, מתמודדת עם הפרעות אכילה עוד מהנעורים, בהתחלה זו הייתה אנורקסיה וכל הזמן החמיאו לי כמה אני כוסית רזה וזה גרם לי לעשות תחרויות עם עצמי "כמה הכי מעט אני יכולה לאכול היום" כדי כביכול להמשיך להישאר כזאת "כוסית". עם חלוף השנים זה התהפך, מההפרעה שגרמה לי לכאורה "להיות יפה" ולגרום לאנשים לעוף על איך שאני נראת- זה התהפך להפרעת האכילה המנוגדת. כרגע הפרעת האכילה המאובחנת שיש לי זו הפרעת אכילה כפייתית, אבל משום מה מכיוון שזו לא אנורקסיה או בולמיה אין אף אחד באיזור שאני נמצאת בו (חיפה) שיכול לעזור לי, כי מסתבר שההפרעה שלי לא סקסית כ