נמאס לי מהדיון הפנימי הזה בכל פעם כשאני אוכלת,
נמאס לי להרגיש רע ולתכנן איפה ואיך אקיא את הארוחה האחרונה.
נמאס לי שאני כל כך עייפה,
שקשה לתפקד ולעשות דברים שתכננתי ורציתי.
נמאס לי לכעוס על כולם ובעיקר על עצמי, כי אכלתי או כי הגזמתי, כי אני לא בסדר, כי אני לא טובה, כי הפכתי לכזו מגעילה..
מה עוזר לכן/ם? מה אומרים לעצמכם כשקשה וכבר נהיה בלתי נסבל? אשמח לעצות..
את טובה, את לא מגעילה, ההקאות הם ביטוי לחוסר מסוים, תנסי למלאות את עצמך בדברים שעושים לך, ולהמנע מלהסתכל על עצמך בבקורתיות
תעצמי עיניים ותנסי למצוא פורפורציות, לתרגל נשימות והרפיות, שיהיו לעזרה בזמנים של סטרס.
את גדולה מזה, תצליחי, חיבוק ?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה ❤
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושומעים מדברייך כמה את במצוקה, כמה נמאס לך וכמה קשה מאוד להיות לבד מול החוויה הזו. שומעים גם במובן מסויים את המשאלה שיהיה אחרת, ואת אכן ראויה לכך שיהיה אחרת. נוסף על תמיכה החשובה מאוד בקהילה כאן, האם את גם נמצאת בטיפול? האם חשבת על כך?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוכן אני מטופלת, תודה רבה על הדאגה. פשוט מקווה שאצליח להימנע מאשפוז נוסף
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותקשיבי אני גם במצב הזה והיום פשוט קמתי משינה חצי מעולפת והחלטתי שהיום זה נגמר והקאות לא יהיו יותר החיים שלי יותר שווים משוקולדים וחטיפים שהולכים לאסלה!אז פשוט תתפסי את עצמך בידיים ותהי שולטת ולא נשלטת. בהצלחה..
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני יכולה לומר שהצורך להקיא אף פעם לא עובר ממני...לעולם אבל אני כן יכולה לומר לך שלפעמים שיש לי צורך ממש להקיא אני "עובדת על המוח" שלי ואומרת לעצמי ' אני אקיא עוד כמה דקות' והכמה דקות הופכות לשעה ושעתיים עד שכבר אני אומרת לעצמי "טוב האוכל כבר נטמע בגוף" ואז אני עושה ספורט ואולי אוכלת קצת פחות אבל זה עדיף מלהקיא.. ככה אני חושבת
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהאמת שזו אחלה שיטה, תודה!
מאמצת אלי גם
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו