אני לא בטוחה אם זה דיכאון או חרדה או בכלל אחד מהם, אבל אני צריכה עזרה. הנה פתק אחד שכתבתי בטלפון (אני חייבת לשתף, אין לי מי): 

בסוף נמות כולנו. גם אם נשאיר משהו זה יעלם בסוף ואז נגלה שסתם עשינו את זה. החיים הם בזבוז.. למה בכלל החיים נראים ככה? למה בכלל יש חיים? למה ה יצר אותנו? את החיות? למה? משעמם לו? באמת אני לא מבינה למה הוא יצר אותנו ודווקא ככה. מה הפואנטה? אתה פסיכופת? אתה אוהב לראות אנשים סובלים? אתה גם יודע שהם יסבלו, הרי אתה יצרת אותם ואתה כתבת להם את החיים אז אתה יודע בדיוק מה יקרה ואתה יודע בדיוק איך אנחנו מרגישים. למה יצרת א