שלום,
מטופלת בסרנדה/לוסטרל במינון 50. לפעמים נעזרת בואבן להרגעה.
אילו עזרים להרגעה מותרים בהריון במקום ואבן (ממשיכה לקחת סרנדה/לוסטרל)? האם רקסיו או רגיעון מותרים?
אני לא מצליחה מול הפחד. הראש שלי כל היום במחשבות על מה שיהיה. חשבתי שזה יהיה כמה ימים ועכשיו אמרו שוב מערכה ממושכת.
כל היום כאבי בטן, בקושי אוכלת. אחרי חודשים שירדתי מסרנדה, חזרתי עכשיו בהדרגה. לוקחת חצי מכדור ואבן של 10 מג, 6 פעמים ביום סך הכול 3 כדור.
לא מצליחה לצאת מהבית, אצל ההורים עם ממד תודה לאל. לא נפגשתי עם מישהו שיוצאת איתו כימלא מסוגלת, ברחתי מהדירה שלי להורים ואני בת 42 תיכף
הייתי אמורה להחזיר עוברים מתרומת זרע ולא רואה את זה קורה.
אני כל כך פוחדת. לא מצליחה לעשות כלום, בקושי לעבוד.
מדי פעם חושבת איך לסיים את זה, אבל אני לא
אני לא מצליחה מול הפחד. הראש שלי כל היום במחשבות על מה שיהיה. חשבתי שזה יהיה כמה ימים ועכשיו אמרו שוב מערכה ממושכת.
כל היום כאבי בטן, בקושי אוכלת. אחרי חודשים שירדתי מסרנדה, חזרתי עכשיו בהדרגה. לוקחת חצי מכדור ואבן של 10 מג, 6 פעמים ביום סך הכול 3 כדור.
לא מצליחה לצאת מהבית, אצל ההורים עם ממד תודה לאל. לא נפגשתי עם מישהו שיוצאת איתו כימלא מסוגלת, ברחתי מהדירה שלי להורים ואני בת 42 תיכף
הייתי אמורה להחזיר עוברים מתרומת זרע ולא רואה את זה קורה.
אני כל כך פוחדת. לא מצליחה לעשות כלום, בקושי לעבוד.
מדי פעם חושבת איך לסיים את זה, אבל אני לא
אני לא מצליחה מול הפחד. הראש שלי כל היום במחשבות על מה שיהיה. חשבתי שזה יהיה כמה ימים ועכשיו אמרו שוב מערכה ממושכת.
כל היום כאבי בטן, בקושי אוכלת. אחרי חודשים שירדתי מסרנדה, חזרתי עכשיו בהדרגה. לוקחת חצי מכדור ואבן של 10 מג, 6 פעמים ביום סך הכול 3 כדור.
לא מצליחה לצאת מהבית, אצל ההורים עם ממד תודה לאל. לא נפגשתי עם מישהו שיוצאת איתו כימלא מסוגלת, ברחתי מהדירה שלי להורים ואני בת 42 תיכף
הייתי אמורה להחזיר עוברים מתרומת זרע ולא רואה את זה קורה.
אני כל כך פוחדת. לא מצליחה לעשות כלום, בקושי לעבוד.
מדי פעם חושבת איך לסיים את זה, אבל אני לא
אני לא מצליחה מול הפחד. הראש שלי כל היום במחשבות על מה שיהיה. חשבתי שזה יהיה כמה ימים ועכשיו אמרו שוב מערכה ממושכת.
כל היום כאבי בטן, בקושי אוכלת. אחרי חודשים שירדתי מסרנדה, חזרתי עכשיו בהדרגה. לוקחת חצי מכדור ואבן של 10 מג, 6 פעמים ביום סך הכול 3 כדור.
לא מצליחה לצאת מהבית, אצל ההורים עם ממד תודה לאל. לא נפגשתי עם מישהו שיוצאת איתו כימלא מסוגלת, ברחתי מהדירה שלי להורים ואני בת 42 תיכף
הייתי אמורה להחזיר עוברים מתרומת זרע ולא רואה את זה קורה.
אני כל כך פוחדת. לא מצליחה לעשות כלום, בקושי לעבוד.
מדי פעם חושבת איך לסיים את זה, אבל אני לא
אני לא מצליחה מול הפחד. הראש שלי כל היום במחשבות על מה שיהיה. חשבתי שזה יהיה כמה ימים ועכשיו אמרו שוב מערכה ממושכת.
כל היום כאבי בטן, בקושי אוכלת. אחרי חודשים שירדתי מסרנדה, חזרתי עכשיו בהדרגה. לוקחת חצי מכדור ואבן של 10 מג, 6 פעמים ביום סך הכול 3 כדור.
לא מצליחה לצאת מהבית, אצל ההורים עם ממד תודה לאל. לא נפגשתי עם מישהו שיוצאת איתו כימלא מסוגלת, ברחתי מהדירה שלי להורים ואני בת 42 תיכף
הייתי אמורה להחזיר עוברים מתרומת זרע ולא רואה את זה קורה.
אני כל כך פוחדת. לא מצליחה לעשות כלום, בקושי לעבוד.
מדי פעם חושבת איך לסיים את זה, אבל אני לא
אני לא מצליחה מול הפחד. הראש שלי כל היום במחשבות על מה שיהיה. חשבתי שזה יהיה כמה ימים ועכשיו אמרו שוב מערכה ממושכת.
כל היום כאבי בטן, בקושי אוכלת. אחרי חודשים שירדתי מסרנדה, חזרתי עכשיו בהדרגה. לוקחת חצי מכדור ואבן של 10 מג, 6 פעמים ביום סך הכול 3 כדור.
לא מצליחה לצאת מהבית, אצל ההורים עם ממד תודה לאל. לא נפגשתי עם מישהו שיוצאת איתו כימלא מסוגלת, ברחתי מהדירה שלי להורים ואני בת 42 תיכף
הייתי אמורה להחזיר עוברים מתרומת זרע ולא רואה את זה קורה.
אני כל כך פוחדת. לא מצליחה לעשות כלום, בקושי לעבוד.
מדי פעם חושבת איך לסיים את זה, אבל אני לא
אני לא מצליחה מול הפחד. הראש שלי כל היום במחשבות על מה שיהיה. חשבתי שזה יהיה כמה ימים ועכשיו אמרו שוב מערכה ממושכת.
כל היום כאבי בטן, בקושי אוכלת. אחרי חודשים שירדתי מסרנדה, חזרתי עכשיו בהדרגה. לוקחת חצי מכדור ואבן של 10 מג, 6 פעמים ביום סך הכול 3 כדור.
לא מצליחה לצאת מהבית, אצל ההורים עם ממד תודה לאל. לא נפגשתי עם מישהו שיוצאת איתו כימלא מסוגלת, ברחתי מהדירה שלי להורים ואני בת 42 תיכף
הייתי אמורה להחזיר עוברים מתרומת זרע ולא רואה את זה קורה.
אני כל כך פוחדת. לא מצליחה לעשות כלום, בקושי לעבוד.
מדי פעם חושבת איך לסיים את זה, אבל אני לא
-
10 תגובות