אני פעם ראשונה כותב כאן, לא יודע אם זה הפורום הנכון לכך....
אני גבר מעל גיל 40 וסובל מדיכאון כבר למעלה מ-3 שנים. הייאוש מהחיים כבר שולט בי ואני לא ממש מוצא טעם אמיתי לחיים. כיום אני עובד אבל עובד מתוך הכרח ומכריח ורב עם עצמי בכל יום שיוצא לעבודה.
הייאוש והדכאון אצלי נובע מחוסר בבטחון עצמי, בדידות עמוקה, חוסר בחיי חברה וחברים, חוסר בזוגיות.
אני מרגיש לבד בעולם, כל מי שטוען שהוא חבר זה רחוק מלהיות נכון ואני שקוף ובר וויתור אצלהם. אם אני לא יוצא לעבודה יכולים לעבור ימים מבלי שיהיה לי אדם לדבר איתו או אפילו שמישהו סתם יתקשר לקשקש. לדוגמא
אני בן 42, אני סובל מכאבים עזים באזור הגב העליון, בהתחלה הכאבים היו באיזור העורף והראש ומשם זה עבר לכאבים מכיוון עמוד השדרה לשחמה השמאלית וליד השמאלית. בהתחלה אורתופד הפנה אותי לנויורלוג והיא אמרה שזה לא קשור אליה, הכאבים הם כאבים עזים בעיקר בתנועת הראש ובתנועות חדות, אפילו שיעול הפך להיות עינוי. קיבלתי מרופא המשפחה סוגים שונים של משככי כאבים , אתופן, ארקוקסיה וזלביאר, הם עוזרים לכמה שעות קלות וזהו, ניסיתי כירופרקט, הכאב פוחת רק כשממש חם באזור הגב. אני נואש , הכאבים בלתי נסבלים ומגבילים. מה עושים ? לאיזה רופא לפנות ?
שלום חויתי, תודה על התגובה,
אין לי שום זכאות לנכות משום סוג שהוא ואין סיבה מוצקדת לתמיכה מביטוח לאומי, וגם אם היה לא הייתי רוצה, זה רק היה מחמיר את המצב שלי.
לגבי זכויות מיוחדות, אין, מכיוון שאני סכרתי בדקתי זאת כבר אבל כמו שאומרים , אני לא מספיק חולה ..
בעבר היו לי מטרות והיה לי כח מניע פנימי , אך תהפוכות החיים דיכאו את הכח המניע הזה והמטרות התפוגגו ונעלמו.
תודה בכל מקרה על התגובה וההתייחסות.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוניסיתי תקופה מסויימת ESTO שקיבלתי מרופא משפחה, אך לא הרגשתי שום שינוי ,
ניסיתי גם תמצית פרחי באך שקיבלתי מנוטרופאתית גם ללא השפעה.
באופן כללי, כדורים סטנדרטיים כמעט ולא משפיעים עליי (גם במחלות גוף שונות)
חשבתי שאולי כמה לילות של שינה טובה ישפרו את ההרגשה וניסיתי לקחת בונדורמין ונשארתי ערני בדיוק באותה מידה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוחדד, מבחינת כדורים לא לקחתי משהו אחר. לגבי פסיכולוג כתבתי שהייתי והייתי גם בקאוצ'ינג.
ולגבי לנסות תרופות למשך חודש ויותר , כאן קיימת בעיה נוספת, אני באופי שלי צריך לראות השפעה בטווח כמעט מיידי,
אחרת אני לא מתמיד. וכך גם עם תרופות מכול סוג שהו, אני צריך להרגיש שינוי בטווח מיידי על מנת שאתמיד.
לגבי פירוט, קשה לפרט כאן את הכל כי זה הרבה דברים, אבל אם אני ינסה לתמצת כדי להבהיר את המצב , אז המצב הוא שאני אדם ללא חברים רק קולגות לעבודה וגם זה מרחוק, ללא זוגיות, לא יוצר לבילויים או לנופש כי אין עם מי, אין לי עם מי לדבר ולפעמים עוברים י
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוראשית , לגבי כדורים אני מוכן לנסות ואשמח לקבל המלצות .
לגבי להיפתח, אני פתוח והייתי פתוח רק שגיליתי שזה לא עזר.
חדד, כל מה שכתבת , זה בדיוק ההפך המוחלט ממני , וכנראה שלא ממש הבנת בין השורות.
עם האחיינים אין חיבור כי אין עם מי שיהיה חיבור, לא יכול להיות חיבור עם אחיינים שאתה לא שומע מהם ולא ממש מעניין אותם מה קורה וגם כשפעם בשנה נפגשים זה השיחה מצידם מסתכמת בשלום ומה המצב.
כשהייתי אצל פסיכולוג וגם עכשיו אני לא מצפה שהוא יקל את תחושות הכאב, אני כן מצפה שיתן לי כלים להתמודד, ולא שישב שעה יקשיב ו-10 דקות לפני הסוף ישאל אותי מה אני ח
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוואני יוסיף עוד הערה קטנה,
ניסיתי להוציר דברים באמצעות בלוג, מי שירצה לקבל יותק רקע על התחושות שלי , הנה קישור לבלוג שכתבתי, שמתאר קצת מהדברים שאני מרגיש בצורה יותר מעמיקה.http://www.tapuz.co.il/blog/net/UserBlog.aspx?FolderName=lonelyguy&skip=1
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום אורית , אני רואה את הידיים המושטות כאן, וברור לי שכל אחד מושיט בדרכו שלו. הבעיה שלי היא שאני אדם שמודע לבעיות שלו ומודע גם למקורות שלהם, בחלק מהמקרים אני מודע גם לפתרון, וכפי שציינתי קודם לכן, זה מלחמה עצמית בהרבה חזיתות שנמשכת כבר הרבה זמן והכוחות אזלו.
זה נכון שאני רוצה לחזור להיות האדם שהייתי, או לפחות חצי מזה. אני ינסה לתמצת איך הייתי , הייתי אדם אופטימי, שמאמין ביכולת של עצמי , הייתי אדם שאוהב לבלות ולהנות , אדם שרואה בחורה יפה מסוגל להתאהב די בקלות, אדם שמקיף את עצמו בחברים וצריך חיי חברה, הייתי אדם שלא מפחד מכלום ותמיד מו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי המבולבל, קלעת לאחת מנקודות התורפה שלי , אני אכן רגיש יתר על המידה, ואפילו דברים שטותיים בחיי היום יום יכולים לרגש אותי ולגרום לי להזיל דמעה.
עם החברים חשבתי שהרגשתי הדדיות, לאורך זמן רב הייתי די עיוור לכך , עד שפעם אחת פתאום הרגשתי שאין כלום הדדי, רובם היו חברים לעבודה כי לא היו לי ממש חיים מחות לעבודה, כשהרגשתי שאין הדדיות התחלתי לצנן את היחסים, הרגשתי שאין סיבה להעניק אם זה לא משהו הדדי, וחלקם שהרגישו את זה גם דיברנו על הדברים , והם הציגו שאכן יש בינינו קשר עמוק שהו מעבר לקשרי עבודה, אבל כמו שאומרים, דיבורים לחוד ומעשים לחוד.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום סהר תמיכה,
תודה על הדברים שנאמרו, שיקפת את הדברים שלי בצורה נכונה וטובה, אני ינסה לפנות לצאט,
לאחרונה אני מאבד סבלנות מהר מאוד בשיחות צאט, אבל אני ינסה.
תודה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי אורית ,
האמת היא שנלחמתי בעמדה הכועסת והכואבת עד שראיתי שכל ניסיון שאני עושה מביא אותי לאותו מצב, הרבה פעמים נלחמתי בעצמי והלכתי נגד הרצונות או הרגשות שלי מתוך מחשבה של לצאת מנקודת ה"נוחות" של הכאב והפגיעות.
חוויתי כל כך הרבה אכזבות ופגיעות בכל ההיבטים, חברתי, זוגי, כלכלי ומשפחתי שכיום אני מפחד, אני מרגיש שאני לא יכול להכיל עוד אכזבה או כשלון. למרות זאת אני כן מוכן לשים רגל בחוץ, הפחד הכי גדול זה לעשות את זה לבד, בלי איזו שהיא משענת. בשלב ראשון הייתי שמח אם הייתי קם בבוקר ולא מרגיש מיואש שקמתי. ואם דחיתי מישהו הייתי שמח לדעת ולג
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהיי חדד,
לגבי הנושא החברתי, לצערי ולשמחתי כמעט אף אחד עד היום לא יודע על המצב הדיכאוני שלי, ומעולם אני שידרתי דיכאון, כן היו מקרים שתוך כדי שיחות עלו דברים וציינתי שקיים קושי פיננסי או תעסוקתי אבל מעולם לא נתתי לזה להשפיע בשום דרך על המשך השיחה, יתרה על כך, לא פעם קיבלתי תגובות על איך זה שאני תמיד מחוייך וסבלני.
הבודדים שכן יודעים על חלק מהקשיים (סה"כ 3 אנשים), מהם דווקא הציפייה היא רק להיות חברים ולהיות שם כדי לתמוך ולעזור לדחוף קדימה, בשביל מה יש חברים שמוגדרים טובים אם בעת הצורך הם לא שם?
מעבר לכך, כל המצב הדיכאוני הגיע כתוצאה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואם הכוונה באמצעות קופת החולים אז ניסיתי, לאחר שאימי נפטרה לפני כ- 20 שנה המשפחה לא עזרה לי להתמודד עם המוות שלה (הייתי חייל והייתי מאוד קרוב אליה) והיו עוד דברים שאגרתי בתוכי בתקופת המחלה שלה וכשכבר לא יכלתי להכיל יותר נעזרתי בהם, ובחודשים האחרונים גם, רק שזה מוגבל למספר פגישות , והם כוללים את הפגישות מלפני 20 שנה גם, כך שלא ממש נותר לי זכות מצידם.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני ינסה לבדוק, קצת מפחיד אותי שאנשים שמכירים אותי יראו אותי שם, סטיגמות שבארץ עדיין קיימות.
אבל אני ינסה לבדוק את זה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחורציתי להודות לכולם על העצות וההמלצות (לא אומר את זה בציניות)
מה שיש לי להגיד הוא יותר ביקורת בונה וחשוב לי לציין שאני אומר את הדברים הבאים לא בכעס, לא באכזבה ולא בשום דרך שמבקרת בייחוד את מי שהגיב לי עד עכשיו.
חברים יקרים, ההמלצה ללכת לפסיכיאטר או/ו פסיכולוג ידעתי גם בלי להיכנס לכאן, לא חיפשתי אישור חיצוני לכך.
מעבר לכך, אדם שנמצא במצב דיכאוני יירוד, שמאס בחיים להגיד לו לשנס מותניים, לקום ולעשות זה אבסורד מוחלט, כי אם הייתי מסוגל להביא את עצמי לשנס מותניים ולהתחיל לעשות לא הייתי במצב הזה או שהייתי יוצא ממנו ללא צורך בעזרה נוספת.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוהאם ניסית לאמץ כלב ? חתול ?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוכן מינרבה1 ניסיתי לאמץ כלב, אבל אני לא יודע אם זה התחושות שלי או שבאמת זה היה כך, הכלב נראה לי עצוב רוב הזמן. לדעתי מכיוון שאני לא יוצא הרבה והיציאות היחידות שהיו לכלב היו הטיולים במהלך היום. לכן בסופו של דבר מסרתי למשפחה שיכולה לתת לו יותר.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה אורית , אני מעריך את מה שהאנשים כאן המליצו והציעו ואני לא אומר את זה בציניות.
ציינת שאת במסע למציאת שיטות אלטרנטיביות לטיפול, אני מאמין שבסוף המסע שלך את תגלי שהדברים שכתבת שנדרשת יכולת כלכלית, סביבתית וכוחות נפש אלו הן דברים שנכונים למי שרוצה להתעשר , השיטות האלטרנטיביות מתבססות על הרגל לטיפיל עצמי, ללא אנשים מסביב והתהליך עצמו הוא זה שמעצים את כוחות הנפש גם אם הם כבויים.
כן, אני יודע שמה שאני אומר עכשיו אמור קצת סותר את מה שאני עובר, אם רק הייתי מוצא את הדרך להתחיל בזה ....
ואני לא מתייאש, אני רק אמרתי שהפורום הזה לא תורם לי
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני מודע לכך שפסיכולוגים ופסיכיאטרים עושים היפנוזה וגם רופאים מהתחום האלטרנטיבי, הבעיה זה למצוא מישהו שבאמת עושה ושהוא אמין ולא שרלטן, הרוב נמנעים מכך. וברור שזה עניין של כימייה, ואני יודע גם שאני מושא קצת יותר קשה להיפנוט אז אני צריך מישהו שאמת מקצוען בנושא.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום רב לאנשי הפורום,
מצורף שאלון העוסק בקשר בין חרדה ופעילות גופנית לאיכות השינה. השאלון הוא אנונימי ובמסגרת סמינר לסיום תואר
ראשון בפסיכולוגיה. הזמן למילוי השאלון קצר ונודה לכם אם תמלאו אותו.
https://docs.google.com/forms/d/1hRWK2edSfEjgn_2GflCMYbJ_TkK1dhNZFDLKNVqWZNo/viewform
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותרשי לי לחלוק עלייך, את כולם ניתן להפנט , ישנם כאלו שהם קלים ישנם כאלה שיותר קשה, הכל תלוי בשיטה, בטכניקה, וכמובן בבשיתוף פעולה של האדם. אלו שקשה להפנט אותם ישנן דרכים אחרות מהרגיל ולפעמים פשטוט נדרש יותר זמן.
ולא פחות חשוב הרבה תלוי בניסיון של המהפנט, האנרגיות שהוא משדר , הרוגע שהוא מקרין ומעביר.
מעבר לכך תלוי גם מה מטרת ההיפנוזה, אם היא למטרת שידור והחדרת מידע לתת מודע או קבלת מידע.
להחדרת מידע רובנו חשופים מדי פעם, הודוגמה לכך היא התמונות המוסתרות בפריימים של סרטים, שלא מעט פעמים עושים שימוש בכך ואז ללא הסבר ברור פתאום מתעורר ב
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוניסיתי, גם ניסיתי לחזור על משפטי מפתח מספר פעמים כמה פעמים ביום.
לצערי זה לא הצליח לתקופה מאוד קצרה.
אני טוב בלתת עצות לאחרים ולראות את התמונה הגדולה, גם על עצמי, אני מסוגל לראות את עצמי מבחוץ ולתת לעצמי עצות , הבעיה שאני לא יכול ליישם, ומאוד קשה ליישם דברים כאין עם מי לשתף.
לשתף מישהו כאן או בעל מקצוע זה לא תחושת שיתוף. לא משנה כמה הקשבה או עצות מישהו ייתן כאן או איש מיקצוע ייתן או יקשיב, בסופו של דבר אלו אנשים שרוצים לעזור אבל לא שבאמת איכפת להם ממני, אל באמת איכפת אם אני קיים או לא, לא באמת איכפת אם אני מאושר או עצוב. וזו בדידות
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוכשכתבתי לגבי קודם לגבי עצות או הקשבה כאן, לא התכוונתי דווקא לאתר אלא באופן כללי לעולם האינטרנט.
ואני יודע ומובן לי שמה שאנשים כתבו לי כאן זה מאכפתיות והזדהות ורצון טוב.
הגדרת בצורה המדוייקת את מה שאני להצלחתי , החוסר שלי זה המגע/קשר אנושי.
ואני תמיד הייתי פתוח עד ממש לאחרונה , ואם אני ימקד את הדברים עד לפני שנה וחצי הייתי הכי פתוח שאפשר. הפחד מאכזבה אינו שולט בי, מעולם לא נתתי לפחד מאכזבות לחסום אותי בשום דרך, בשנים האחרונות כן אני מודה שאני קצת יותר חשדן במניעים אבל לא סגרתי אף דלת אף פעם. מסה מגיע התסכול שלי, מהעובדה שאני פתוח ו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה דב אני מודה לך על התגובה והכוונה הטובה לעזור , אבל לא רלוונטי. אם תקרא קצת פוסטים שלי אחורה תראה מה כתבתי לגבי הנושא. ובייחוד ציינתי שאני נגד כדורים שאינם טבעיים.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה מיכה, אמרת משהו שמגדיר הכי טוב את מה שאמרתי במהלך הפוסטים השלי, "טיפול נפשי ראוי".
ואני ושאל שאלה שאני יודע שהתשובה מאוד קשה - איך מוצאים אתה הטיפול הראוי? ואני יסביר ואולי זה יבהיר למה אני נמנע. כאשר הייתי חייל אמי חלתה במחלת הסרטן ולפי המלצות הרופאים כדי למנוע משבר פסיכולוגי שלה הייתי היחידי במשפחה שיעדכנו שהמצב שלה הוא גרוע ואין תיקווה , וידעתי את הערכת הזמן שנותר לה. וכמעט 7 חודשים הסתובבתי עם הידיעה הזו מבלי אפשרות לחלוק עם מישהו, לכן פניתי לפסיכולוג בבסיס רק למען השיחות כדי שאוכל לפרוק קצת מהבטן, לאחר כ-3 מפגשים הפסיכולוג
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותודה פרוטיס וצר לי שגם אתה מרגיש כך,
נתינה לזולת - ניסיתי ורציתי לתרום, בשתי המקרים הסתבר שזו היתה הונאה וניצול ..
גידלתי כלבה תקופה של חצי שנה, לא עזר לי הרבה , מסרתי אותה כהתחלתי לשים לב שהיא יושבת עצובה.
ספורט לא כל כך הולך איתי , אני רחב ממדים ולא ממש אוהב ספורט... חחח
לגבי זוגיות , אני רשום כבר כמה שנים ברוב אתרי ההכרויות גם האיכותיים וגם הפחות, עד כה לא קיבלתי פניות ואלו שפניתי אליהן לא קיבלתי אפילו התייחסות.
ואתה צודק לגבי נושא האהבה , אחת הסיבות העיקריות בדיכאון שלי זה חוסר אהבה.
תודה לך על ההמלצות ואני מקווה שגם אתה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני חייב לשתף אתכם במשהו קטן שקרה היום.
בגלל חוסר הבטחון שלי והעובדה שאני שמן, אני אף פעם לא נכנס למסעדה לבד ולא יושב לאכול לבד.
תמיד נכנס, קונה כדי לקחת ואוכל או באוטו או בבית, רחוק מעיניי אחרים.
היום, פעם ראשונה בצהריים נכנסתי לבד למסעדה והעזתי לשבת לאכול שם ולא לקחת.
והמלצרית היתה כל כך נחמדה ואדיבה שמאוד הקל עליי.
סתם רציתי לשתף, כי מבחינתי זה מעשה מאוד חריג אצלי ולשם שינוי ההרגשה היתה נחמדה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוכל הכבוד ידידי שבור את המגבלות תעיז ופרוץ גבולות אתה אדם עם מודעות עצמית וזה כבר חצי מהתרופה.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוד"ר וייס , אני מסכים שזו דומא למה שתהליך רגשי יכול לעשות, אבל תרשה לי לחלוק עליך , התגובות שעזרו הן רק התגובות של העידוד והתמיכה (אבל רובן היו המלצה לטיפול מקצועי)
מה שבאמת גרם לי להעיז משהו קטן (שלא ממש חזר על עצמו) היה סתם משפט מאיזה פרסום בפייסבוק.
ואני יצטט אותו: "אל תהיה עסוק במה אחרים חושבים עליך כי אחרים עסוקים במה שאתה חושב עליהם"
ועוד דבר יותר מהותי שהשתנה בי קצת זו העובדה שיש לי עבודה חדשה די מפתיעה שבינתיים היא ללא לחץ בכלל.
אני יוסיף גם שאני השבוע מתחיל סדרת טיפולי גוף ונפש אצל מטפלת מקסימה שמכירה אותי ויודעת מה הבעיו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו