היי זאת אני עוד פעם
במשך שנתיים אני רק מתפללת שמישהו ישים לב ןיעשה עם זה משהו. במשך כל הזמן הזה מיליון אנשים שמו לב. אף אחד מהם לא באמת פנה או עשה משהו כולם התעלמו..
וכעסתי על זה במשך כל כך הרבה זמן, אני אמרתי לעצמי שהלוואי שמישהו ישים לב ויפנה עלי, ויעזור לי.
עכשיו ידיד שלי שם לב. ופנה, ועזר. ועשה הכל ממש כמו שרציתי. אבל עכשיו אני מתחרטת על הרגע שהוא גילה ומתפללת שזה היה יכול ליהיות אחרת או שהוא ישכח, אני יודעת מחשבה מטומטמת, אבל עדיין.
ואני לא מבינה אם זה רק אני הדפוקה פה שגם שמביאים לה את מה שהיא רוצה זה לא טוב לה או שזה לעוד אנשים


היי יקרה העלית את הפוסט כמה פעמים כאן
לאחרונה הבנתי שאי אפשר לצפות מאנשים "לקרוא את המחשבות" שלנו. צריך לפעמים להיות אקטיביים ולבקש עזרה עבור עצמך. זה מאוד קשה ומעורר תחושות לא נעימות אבל לצערי זה נחוץ במצבים כאלה בהם אנשים לא ניגשים ואולי המצוקה היא שקופה או שלא מובעת חזק מספיק. בכל אופן אני איתך בכאב הזה ואת מוזמנת להמשיך לשתף אותנו ושולחת לך חיבוק חם..❤️
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו