may

חבר קהילה

הצטרפתי ב־ 10/11/12

הקהילות שלי

בלוגים שמעניינים אותי

עזרה

היי אני נמצאת במחלת הבולמיה קרוב ל4 שנים. אחרי אינסוף נסיונות לטפל. הפעם הגעתי למקום של טיפול מהמקום שלי והרצון האמיתי שלי ואני מרגישה שזה אחרת מכל הפעמים. חזרתי לאכול כמו שצריך אני מדברת על היום הררשון התחלתי את התהליך רק אתמול אך עדיין מעט ביחס לאחרים. כלומר ארוחת בוקר צהוריים ביניים וערב כבג לא מסוגלת להכיל.(כמובן שדואגת שזה יהיה ארוחות שמנות ובאמת מלאות) המטרה שלי כרגע לעלות במשקל כי הפחתתי באופן משמעותי בשנה האחרונה. מרגישה שקשה לי מאוד. הבטן מנופחת בחילות..לא תמיד. השאלה שלי יש בי בפחד מכיוון שזה מעט מאוד ביחס לאחרים שאני

1 תגובה
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/

חבר קהילה · 31.5.2017

Edit
הי מאי, קודם על אני מברכת אותך על ההתגייסות שלך למען ההחלמה! עקרונית, אם את אוכלת יותר ממה שאכלת קודם, את לא אמורה לרדת במשקל. עם שאת, יש מצבים בהם זה כן יכול לקרות, בהתחלת השיקום בלבד, ולכן, מציעה לך בחום לעשות את התהליך הזה בליווי דיאטנית וטיפול בכלל. בהצלחה וחג שמח!
דווחו

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.

הפוסט שפרסמת נמחק

כמה קלוריות באייס וניל 500 מל?

1 תגובה
ד"ר דינה ראלט PhD מדענית (ביולוגיה של התא) חובבת רשתות תקשורת בגוף ומחוצה לו.

חבר קהילה · 21.12.2012

Edit
תלוי איזה סוג גלידה אבל אם מדברים על 200-300 קלוריות לכל 100 גרם גלידה, תכפילי ב- 5 ותראי את התוצאה.

הנה טבלת קלוריות של הרבה מזונות:

http://www.fitlife.co.il/archives/27 http://www.fitlife.co.il/archives/27
דווחו

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.

הפוסט שפרסמת נמחק

עזרה

אני לא יודעת מאיפה להתחיל כי אני לא כל כך זוכרת וזה כבר עצוב כי זה נמשך זמן רב.

לפני חמש שנים בערך התחלתי דיאטה עם עצמי לקחתי את עצמי ביידים ואמרתי שאני יותר לא אוכלת קצת יותר ועושה הנחות לגוף ..התחלתי להיות מדויקת מאוד במה שאני אוכלת וזה כולל הרעבות אוכל יבש ללא רוטב ..ספירת כמויות מדוייקות של אוכל שנכנסות לגוף מנעתי מעצמי אוכל בחוץ מסעדות וכו' הייתי בודדה אני והאוכל. רזיתי בחודשיים 12 קילו מ67 ל52 קיבלתי הרבה מחמאות עד שהתחילו לקרוא לי אנורקסית . שנאתי את זה . אבל ידעתי שאני לא כי אכלתי פשוט פחות. לאט לאט אמא שלי

2 תגובות
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.

חבר קהילה · 11.11.2012

Edit
הי מיה (או מאיה עם א),

הסיפור שלך מוכר מאד. למעשה השתלשלות העיניינים שתארת הינה השכיחה ביותר בקרב הפרעות אכילה.

מרבית הפרעות האכילה מתחילות כאנורקסיה מצמצמת והופכות לאנורקסיה עם בולמוסים והקאות או לבולימיה.

לעיתים נדירות ישנה החלמה ספונטנית ממצבים כגון אלה.

במרבית המקרים, צריך טיפול.

מי שאף פעם לא התנסה בטיפול קודם לכן מומלץ להתחיל בטיפול אמבולטורי מרפאתי (בניגוד לטיפול באישפוז).

הטיפול הנכון והמומלץ במצבים כאלה כולל הערכה פסיכיאטרית, טיפול דיאטני וטיפול פסיכולוגי.

ההערכה הפסיכיאטרית יכולה להיות משהו חד
דווחו

&nbsp;

	&nbsp;

	אני לא יודעת מאיפה להתחיל כי אני לא כל כך זוכרת וזה כבר עצוב כי זה נמשך זמן רב.

	לפני חמש שנים בערך התחלתי דיאטה עם עצמי לקחתי את עצמי ביידים ואמרתי שאני יותר לא אוכלת קצת יותר ועושה הנחות לגוף ..התחלתי להיות מדויקת מאוד במה שאני אוכלת וזה כולל הרעבות אוכל יבש ללא רוטב ..ספירת כמויות מדוייקות של אוכל שנכנסות לגוף מנעתי מעצמי אוכל בחוץ מסעדות וכו&#39; הייתי בודדה אני והאוכל. רזיתי בחודשיים 12 קילו מ67 ל52 קיבלתי הרבה מחמאות עד שהתחילו לקרוא לי אנורקסית . שנאתי את זה . אבל ידעתי שאני לא כי אכלתי פשוט פחות. לאט לאט אמא שלי פחדה עלי ודיאטנית עזרה לי לעלות במשקל. נורא היה לי קשה עם זה הרגשתי רע. על כל אוכל נוסף שאכלתיאם זה עוד כפית גבינה או עוד כף אורז. ואז השמנתי 3 קילו. והשלמתי עם זה. ככה שלוש שנים שמרתי על משקל הגוף . התחלתי לצאת יותר לנסות אוכל שבחוץ אבל עדיין הייתה הגבלה מסויימת . הייתי בשליטה עם הגוף הייתי שלמה עם עצמי יש לי את התפריט שלי לא משמינה ולא מרזה.

	עם היותי חיילת התחלתי להיפתח עוד יותר לאכול של בחוץ אובססיה לאוכל סיני . התחלתי להרשות לעצמי כל מני מטעמים שמנעתי מעצמי במשך 3 שנים. אוכל מתוק חטיפים וכאלה לא גירו אותי ..על אוכל אמיתי שמנעתי כמו קוסקוס וספגטי שמנת וכאלה. וככל שנפתחתי יותר לאוכל האחר יותר אהבתי את זה ולא הצלחתי להפסיק לקחת עוד לצלחת . כשפעם הייתי שמה לי בדיוק את המנה שלי ולא חושבת על אפשרות של לקחת עוד.

	עד שהתחלתי להרגיש שאני משמינה גינסים בקושי עולים. הרגשתי רע עם עצמי נורא. אני חושבת שהעלתי ל57 ניסיתי לקזז את הקלורויות המיותרות וזה פשוט&nbsp; לא הצליח לי. הרגשתי כל כך מתסוכלת שהייתי חייבת לנסות את הדרך שאני אמרתי לעצמי שבחיים אני לא יקיא. והייתי כל כך אנטי לבולמיה ופשוט נפלתי לזה. ניסתי פעם אחת ראיתי איך האוכל יורד. ואמרתי לעצמי איזה יופי קצת אוכלת יותר אפשר להקיא את זה במקום לסבול יום למחרת ולנסות לאכול פחות.

	כל פעם שהייתי מקיאה סבלתי. אמרתי לעצמי זה הפעם האחרונה. אבל כמובן שנכנסים לזה הפעם האחרונה זה אף פעם לא הפעם האחרונה באמת. אמא החלה לחשוד בי אמרה שהיא רואה סימני הקאה כמובן שהכחשתי. נרשמתי לחדר כושר כי באמת רציתי לצאת מזה בדרך אחרת. ופתאום התחילו להיות לי התקפי בולומסים. התחלתי לאכול סיר אורז. ולא הצלחתי להפסיק ותוך כדי שאני אוכלת אני ברגשי אשמה של איך נפלתי למצב הזה של איבוד שליטה שפעם הייתה את השליטה על האוכל . כוס אורז הספיק לי.

	כל בולומוס כזה התנפחה לי הבטן והייתי חייבת להוציא הכל.

	לאט לאט למדתי איך להסתיר את זה לנקות אחריי . להקיא באמבטיה לשתות לפני כי ככה האוכל יוצא יותר מהר.

	פתאום היה לי חשק&#39; למתוק אבל מתוק אני אף פעם לא אוכל אז סיגלתי לעצמי הפרעת אכילה של לעיסה ויריקה אבל כמובן שגם זה סוג של קלוריות שנכנסות. השמנתי ל62 התחלתי להסתכל על תמונות שלי מפעם והייתי בשוק איך אני נראת כל כך טוב ואז לא הייתי מודעת על איך אני רזה כזו ומובן לי למה אנשים חשבו שאני אנורקסית.&nbsp; התחלתי בעבודה לבחון נשים לפי הגוף ואיזה כיף להן שהן ככה רזות. אני רציתי עזרה אני עדיין רוצה . לצאת מהתקפים לילה האלה שתוקפים אותי ואוכלת בכמות גדולה.. פתאום אוכל שנעלם במקרר .. אמא תמיד תחשוד אבל לאט לאט הדאגה מפסיקה כשאני מנקה כל כך טוב אחרי. שאין שום סימני הקאה שנהייתי מומחית בלהסתיר . שההקאות כבר לא פעם בשבוע שהם כל יום..אחרי כל ארוחה כמעט. אני מנסה כל יום להפסיק. אבל כל פעם שהבטן קצת נפוחה אני לא יכולה לסבול את זה.וחייבת להוציא. אני אוכלת קצת יותר מידי וזה משפיע לי על כל ההתנהלות שלי . התרחקתי מכל החברות לא באלי לצאת החוצה מרגישה שמנה ..אני רוצה לצאת מזה ואני לא יודעת איך ובטח שבטח לא רוצה שאמא תדע כי היא כל כך תתאכזב מממני...אשמח אם תוכלי לעזור לי באיזשהי דרך..&nbsp;

עריכת הפוסט

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.

הפוסט שפרסמת נמחק

הנושאים החמים

may

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

may

הקהילות שלי

בלוגים שמעניינים אותי

עריכת הפוסט

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

עריכת הפוסט

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?

עריכת הפוסט

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?