אני זוכרת שאמא שלי בא להתלונן לזה אמא שהבן שלה היה מרביץ לי היו כמה אחד מהם
אמא שלי מבוגרת הייתה גם אז ולא היה לה כוח להתמודד והעברית שלה לא הייתה טובה
ואמא שלו והבן הייתה ספרית בבית יודעת עברית ממש הגנה על הבן שלה ורמסה אותנו האשימה אותי שאני גורמת לו שירביץ לי לי כל יום . ועוד המון שקרים . גם האמא השניה והשלישית של הבנים הנוספים שהיו מרביצים לי ואמא שלי בקושי הסכימה לבוא היא כבר מבוגרת ומורה שספרתי לה לא ממש התערבה כל מיני מורות פגשתי שלא עזרו . אז אני לא בהלם שיש רצח והורים עוזרים לילדים להסתתר הכל כבר התחיל שם אני עוד מעט בת 4
יש ממש מלא הזלזול הזה לפגוע בלי סיבה להרביץ היה נורא . ממש מכה בלב כל פעם
תמיד הייתי השעיר לעזעזל. כואב הנפש . לא הצלחתי מאז לחיות הכל מפורק בחיי .
-
1 תגובה
החיים שלי קשים אף פעם לא היה לי טוב וכנראה גם לא יהיה .
לא מוצאת פתרונות לבעיות בריאות שלי וגם לא נפשיות. גם אין כוחות הגוף עצוב .
-
4 תגובות
בני נוער וילדים מתאבדים
בגלל חרם ודחייה חברתית
ממש קשה להיות במצב הזה לבוא כל יום לכיתה השקט שאת נכנסת
שאף אחד לא רוצה לשבת לידך הצקות עלבונות ומכות .
והשפלה השפלה הכי קשה להיות הילד הלא שווה כביכול .
מגיל היסודי רציתי להתאבד נכון לא התאבדתי וסבלתי במשך המון עד היום
אבל אני מקרה אחד .
אצל אחרים זה יכול להיות אחרת בדרך כלל זה משנה מתי שהוא .
לא מתכוונת להתאבד אבל מחשבה שיכלתי לחסוך את כל החרא המתמשך .
למה מורים כל כך נוראים מערכת החינוך רקובה והורים של הילדים של אנשים שהציקו לי בטח אותו דבר והם גם יגדלו דור כזה או של אל תתערב אבל
-
7 תגובות
-
-
איזה מישהי רעה אמרה לי שלא פלא שאני סובלת כל כך
שזה מגיע לי ואני אסבול כל חיי
והיא הייתה כזאת רעה .
איך אפשר להגיד למישהי שסבלה כל חייה
דבר כזה זה ממש קשה .
מאז מאוד קשה לי לפתח לאנשים .
שלא יגידו שאני כל היום מתלוננת וכאלה .
-
2 תגובות
-
כואב הלב שככה עוברים החיים
שלי בסבל
אנשים מתאהבים מתחחתנים ועוד
לומדים
.ואני כל תקופת בית הספר סבלתי ברמות
ובעקבות זה סבלתי ממחלה כרונית אוטואימונית .
ואחר כך קשיים בעצמות ולא הצלחתי להתקבל לשירות לאומי ואחרי זה ניתוחים של זקנים שעשתי אבל כל זה מתחת לגיל 25 .
חרדות ודיכאון לאורך כל החיים . התמודדות עם חרדות מקשות ומסכנות חיים . ואשפוזים בגלל המחלה הפיזית .
קושי להרגיש דברים כמו להתאהב
ואני כבר 38 .
קושי לצחוק מסרטים בדיחות למרות שאני מבינה את הפואנטה .
רואה את המתעללים בי בבית הספר חיים חיים מתחתחנים ילדים תואר לימודים גבוההים
-
3 תגובות
-
הייתי בסרט ולא יכלתי באמת להינות מסחרחורות כאילו אני עומדת ליפול מהכיסא
או משהו כזה והאור הבוהק מהמסך והכיסאות.
לא מצאתי את הסיבה
אני מטופלת עם פאקסט ועשיתי בדיקות חשובות mri אוזן גרון עיניים . לא מוצאת
החייםגם ככה קשים וזה מכה שלא עוזבת .
-
2 תגובות
הזיכרונות כואבב בלבב
השם לא מגיע לי
אוףף
איך התעללו בי בפנימייה דתית הייתי שעיר לעזעל.
לא יכולה לשכוח
וגם בבית הספר החילוני ביסוד בתיכון
מכות השפלות מה לא עברתי השם
התעללות שלא נשכחת ויש אנשים שלא מתערבים ונהנים להסתכל על הבזהון שאני עוברת וכל זה חוזר חלילה השם
אני הייתי הנערה הזאת שרמסו אותה שקראו לה מוזרה כן זמני שחלתה במחלה בכיתה יא כי כבר לא יכלה להכיל את כל הכאב כן זאת אני שלא הצליחה בחיים . שהנפש לא מצליחה עד היום להשתחרר מכל זה
ואתם שם נהנים חוגגים מתחתנים לא מגיע לכם לא לאף אחד שראה את סבלי ולא התערב ושיתף פעולה או בע
-
2 תגובות
רוצה להרגיש התחלה חדשה תקווה כן ראש השנה
אבל כך כך שנים של האכזבה מממי ?
מהשם
מהמשפחה
מהמשפחה הרחוקה
חברים
אנשים בכללי
אני !!!
גורל כן הגורל אוו הגורל
אנשים שפגעו אנשים שהיו אדישים .
אני רוצה לאסוף את עצמי ולתת תקווה לשנה החדשה .
אבל כבר לא יודעת איך.
-
1 תגובה
אני מתביישת שלא הצלחתי לעשות כלום
אני יודעת שלהיות ביישנית זה לא משהו רע
אבל מתביישת ונגעלת מהתנהגות שלי ליד אנשים בתוך תוכי אני לא כזאת
יש אחות ממש טובה בתקשורת כולם אוהבים אותה במשפחה .
ואותי אף אדם לא רוצה להיות בקשר איתי .
אנני גם מתמודדת גם עם מחלות וגם כל החיים שלי נראים כבזבוז אחד גדול.
והדמעות זולגות בעייני .
-
6 תגובות
-
לא עשיתי כלום בחיים אין לי ממש קשרים
אני בודדה ועצובה וגם אין לי אפשריות לצאת מהבית ממש
כאילו מה נשאר כמה אפשר
רוצה שהיו לי חוויות משהו כאילו הגורל כתב תסריט רע
ולא הצלחתי לשנות אותו וגם אין לי כוח .
כאילו החיים הם רק בדיקות רופאים .
והשפלות .
חוסר ביטחון וחרדות .
וגם אנשים לא ממש נמשכים לטיפוס שאני אני מין בחורה דחויה כזאת
מה נשאר לי .
מרגישה מין בדידות כזאת וגם לא יכולה לשפר את זה
למשל לא נפגשתי עם חברות כבר שנים כי הסחרחורות
או החרדות או שניהם .
מישהו מוכן לתת לי חופש לחיות לצאת לעולם וכלום .
מישהו מוכן לר
-
2 תגובות
מתי נרדמתי בלילה בשעה סבירה רק אחרי 3
והיו תקופות ארוכות שלא נרדמתי .
גם התנהלות שלי ביום יום ליקויה
וחיים שלי די תקועים .
בגלל החרדות והסחרחורות .ועודדד
והזיכרונות של השפלות שמלוות אותי במהך היום גם שאני עסוקה . כל הקשר מצב זורק אותי לשם ואז כאב לב כזה אולי גם פגיעה בכבוד שלי כל פעם מחדש .
והדחיות של אנשים בסך הכל אני בת אדם נחמדה ואפילו יותר להכיר . אני זוכרת שלא רוצים לשבת לידי וכך ממשיך ....
עד תקיעות של שנים
הכל חוזר במעגלים כאילו איזה מנטרה נדבקה בממסלול חיי עד שאני תקועה פה .
והשם יודע למה
-
2 תגובות
-