בשבת פצעתי את עצמי.
אין לי כוחות.
נמאס לי כבר לחיות.
נמאס לי כבר.
אין לי כוחות לסבל הזה שנקרא חיים.
אין לי כלום.
כל דבר טוב שהיה לי נהרס.
נמאס לי מעצמי.
נמאס לי מהסביבה.
נמאס לי מהכל.
מתי זה יגמר כבר????????
בערך מכיתה ו, החלום הכי גדול שלי, זה או ליהיות במדא או לעוף מהחיים האלה כבר. נמאס לי. יש לפעמים שבאמת כיף לי פה. אבל הרוב אני סובלת. יש לי התקפי בכי ממש קשים בלי שום סיבה, ואחרי כל דבר קטן שקורה, יש לי רצון ממש חזק למות. ולמה זה?
כי אין לי כוחות להתמודד.
ההורים שלי אומרים שזה עניין ל גישה. ושוב, אף אחד לא שם עליי, ולאף אחד לא באמת אכפת ממני. אתמול היה לי שוב התקף. ויצאתי מהבית בוכה אחרי ריב עם אמא שלי. ובאמת שהוצאתי הכל. סיפרתי לה על כמה שרע לי בחיים, כמה שאני שונאת את עצמי, וכמה שמרגיש לי שכולם שונאים אותי ולא שמים עלי. יצאתי מהבית. וה
-
6 תגובות
-