מתמודדים עם קושי של בריחת צואה ושתן ללא שליטה
ניסיתי פעמים להתאבד אך לא הצליח חתחתי ורידים.
אך מה שצריך אותי זה שאני משאיר ילד בן 3 עם צרכים מיוחדים. ואני לא פייר כלפיו.
אין לי חשק וכוח לכלום.
הוא היחד שמחזיק אותי.
שותה ציפרלקס 20 בבוקר
ובערב סרוקוואל 300
חבר יקר, אני שומעת את המצוקה האדירה שלך את המעמסה הפזית והנפשית ומצד שני את האחריות כלפי הילד הקטן שלך שצריך אבא!!!.
ומהמקום הזה אתה חייב לעשות הכל כדי להיטיב עם עצמך. האם יש לך מושג מדוע ישנה חוסר שליטה על הסוגרים? האם בדקת את כל האפשרויות לטיפול במצב? אני מבינה שרק זה בלבד יכול למרמר את החיים ועם זאת יש לא מעט טיפולים והשאלה היא מה הבעיה: האם זה משהו נוירולוגי? או סימפטום של דיכאון? או אולי תגובה לתרופות (אינני פסיכיאטרית אבל לפעמים הסראקוואל מוביל לאצירת שתן שגורמת בסופו של דבר לבריחת שתן... אבל שוב, אני לא פסיכיאטרית, כל דבר צריך
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו