אני ילדה שגדלה בבית דתי כל החיים שלה ועכשיו אני לא רוצה להמשיך להיות דתית, אני כבר לא מאמינה בזה, למעשה אני כבר לא מאמינה בכלום. אני עצובה רוב הזמן וכשאני לא, אני יודעת שזה לא יחזיק הרבה זמן. נהגתי לפגוע בעצמי אבל עברו כבר כמעט שלושה חודשים מאז. ואני מצליחה להתמודד בלי זה. אני פשוט מרגישה שאף אחד לא מבין אותי יותר. לא בני המשפחה שלי ולא החברות שלי. אני לא יודעת כבר מה אני מרגישה. מישהו יודע מה אני אמורה לעשות?