<p>
מה אומרים לאדם צעיר, בתחילת דרכו, שביום בהיר אחד גילה שהוא חולה בטרשת נפוצה? זו גם השאלה שאני שאלתי את עצמי, כאשר אובחנתי כחולה לפני למעלה מעשור. חייתי במעין הכחשה, הכחשתי את הקשיים, את קיומה של המחלה, ולמרות שעדיין הייתי מאד חלשה העדפתי להאמין שאני בסדר. רציתי להיות כמו כולם, לחיות את החיים. במשך שש שנים, ללא טיפול קונבנציונאלי ובעיקר עם הרבה אמונה שניתן לטפל בטרשת דרך רפואה טבעית לסוגיה. אך לא כך היה. מיום ליום מצבי הלך והחמיר, עד שהבנתי שעל מנת שהסביבה תוכל לקבל אותי כפי שאני, קודם עליי ללמוד לקבל את עצמי. למזלי תקוותיי <span dir="rtl">שביום מן הימים יימצא למחלה טיפול בכדור נענו וכיום<span dir="rtl">, כמעט שנה אחרי, אני מרגישה מצויין.</span></span></p>