בלוג חפירות מחירות לעבדות אני שונאת חגים, את הדבקות של הביחד הכפוי. אני שונאת את הראיה שלי, שרואה את מה שהם לא רואים. אני שונאת את השמיעה שלי ששומעת את מה שלא אומרים. אני שונאת את הרגישות שלי שבונה חומות על כאב. אני שונאת את התקיעות שלי כשהם זורמים. אני שונאת השתיקה שלי שמכאיבה לי בגרון.
בלוג חפירות ממחר דיאטה היום 86. נראה עוד שבוע התמונות מדף אומן המקסים בפייסבוק של קטיה http://www.facebook.com/pages/KATYA-Fairy-tales/129125573789241
בלוג חפירות שקט ביום שהבנתי שלא משנה מה אני אעשה היא תמצא על מה לריב החלטתי להוציא את המפרשים מהרוח ולהתנתק. החלטה וביצוע יופי. שקט. נקודה. תחלמי על נקודה צחקו ההשלכות, את לא קרובה אפילו לפסיק. החור שנפער ברגש התחיל להאכיל עצמו ביכולות שלי ונתן את כאב הגב, אכל את החלומות שלי וכיבד במיגרנה, בלס אותי והשאיר אוכל מנחם, שאב אותי לתוך עצמי.…
בלוג חפירות תלמד למחול יש אדם הולך עם כאבו והפחד מנתב דרכו והצער מחלחל בנשמתו תוהים חייו, מה לו נאחז ברוח משעולים ונקמה וכעסיו עולים רדוף המון הוא בשדות זרים צרים חייו צרים תלמד למחול, קבל הכל תמשיך לשיר, אתה לא תיפול לטף אור יום, גע בחלום תאהב לצחוק באמת תדבוק כה עמוס חוזר הוא אל ביתו ומתכנס עמוק אל תוך עצמו ומלטף…
בלוג חפירות סימפטיה אמפתיה סימפטיה זה כשאני מקשיב לדבריך מנקודת המבט שלי. אמפתיה זה כשאני מקשיב לדבריך מנקודת המבט שלך. https://www.youtube.com/watch?v=BdEqtV8UZ7o
בלוג חפירות המוח שלי כבר עייף מלהבין. אני: היי איפה את? אנוכי: פה אני: מתי את יוצאת ובאה לכאן? אנוכי: לא יודעת, אולי כשדברים ישתנו אני: הבנתי, אנוכי: לא הבנת כלום! אם היית מבינה חצי ממה שאת חושבת שאת מבינה היית משנה לנו את הדברים אני: זה שהדברים לא משתנים, לא אומר שאני לא מבינה. אנוכי: הבנה בלי עשייה לא תוביל אותי…
בלוג חפירות תגובה ברשת היום שלחתי תגובה ואני דיי בדילמה, האם תגובה היא על משקל סיפור, שיוצאת מרשות המוגב למגיב אני יודעת שאני לא יכולה לקבל אחריות על תגובה של האדם ממול אבל, האם מותר לי להבין יותר ממה שרוצים שאבין? ואם טעיתי לאיזה סרטים יכנס האדם המוגב? וגם אם צדקתי, אולי הוא לא בשל עדיין לקבל את התגובה? ואולי כן עזרתי…
בלוג חפירות מחבואים ותופסת ששון ושמחה הם קרובים רחוקים, אתם יודעים מהאנשים שנפגשים איתם בארועים משפחתיים כמו שמחות ואבל. פעם הם היו מבקרים בבתינו תדיר, אולי כי גרו במרחק נשיקה מאתנו. ביקרו בשבתות וחגים והרבה קפצו לאחר צהרים של קפה וקצפת. שלושה ילדים הולידו השניים, את חיים, גילה ודרור. כאשר ששון היה מדליק את המקטרת ומפריח טבעות עשן כמו איזה צ'יף אינדיאני, זה…
