אני בת 20 ותמיד התמודדתי עם דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות.
שהייתי בחטיבה הייתי עם חרדה חברתית והקשר שלי עם אמא שלי היה על הפנים.
בתיכון היה בסדר, עד שהיה מריבה ביני ולחברות שלי והם הפסיקו לדבר איתי.
נישארתי לבד, לא היו לי חברים וזאת הייתה תקופה שכבר יצאתי מבית הספר.
בסדר...״יהיה בסדר.״
לפני שנה התחלתי שירות לאומי כי לא חשבתי שאשרוד בצבא, לקראת הסוף נכנסתי לדיכאון ולא הצלחתי לבוא כמו שצריך ועכשיו זה מסכן לי את כל השנה שעשיתי.
אמא שלי היום רבה איתי ואמרה לי שאני צריכה למצוא עבודה ושאי אפשר לסמוך עליי.
הכל כל כך קשה, ואני מתחילה לאבד כוח
