אני חושבת שאני בדיכאון
כבר תקופה שאני מרגישה שלא טוב לי ואני סובלת וכל יום אותו דבר ואני פשוט לא נהנת מהחיים שלי
אני מרגישה לבד ועצובה ולפעמים אפילו לא מרגישה כלום
אני מרגישה שחצי מהזמן הצחוק או החיוך שלי פשוט מאולצים
שאין לי כוח לכלום אפילו לא ללבכות
שפשוט כל כך רע לי ונמאס לי מהכל
שכבר כלום לא באמת מרגש אותי בטח שלא כמו פעם
נגיד פעם ממש אהבתי לבוא לרובוטיקה ונהנתי מכל רגע
עכשיו זה לא שאני סובלת פשוט זה לא מרגש זה סתם כזה
אני עושה את זה ומלא אבל זה פשוט לא מרגיש אותו דבר
ולפעמים אני מרגישה שאני לא רוצה לחזור הביתה כי אחד ההורים שלי ב

הי יקרה, עצוב לקרוא את מה שאת כותבת. את אכן מתארת תמונה של דיכאון - דברים שפעם הסבו לך הנאה כבר לא מייצרים אצלך את אותה התחושה ומעבר לכך, משהו בפנים כבוי וכהה.
כאשר אנחנו לא מתרגשים מדברים, מרגישים עצבות, חוסר אנרגיה, מאבדים יכולת להינות מדברים - זה סבל וזה בהחלט חלק מתמונה של דיכאון.
כמו שכתבתי לגולש שלפנייך .... החדשות הטובות הן שניתן לצאת מהמצב הזה ואפילו מהר. את יכולה להרגיש שונה לגמרי תוך מספר שבועות אבל כל זה מחייב להגיע לטיפול רגשי.
כמו שלפעמים הגרון כואב וחיידק תוקף אותו ומעורר דלקת שמצריכה ללכת לרופא ולקבל אנטיביטיקה. כך
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו