לא ממש יודע איך להסביר את התקופה האחרונה. החרדות לא נותנות מנוחה, הדיכאון גורם לי לאבד עניין כמעט בכל דבר, ולפעמים גם הדברים הכי בסיסיים מרגישים כמו משימה שדורשת ממני כוחות שאין לי. יש ימים שאני מצליח לתפקד איכשהו ויש ימים שאני פשוט מנסה להעביר את השעות עד שהיום ייגמר. מוזר כמה אפשר להתרגל להרגיש לא טוב. מקווה שאצלכם קצת יותר קל היום.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
היי לך ✨️
תיארת ממש במדויק את התחושות שמאפיינות דיכאון. יחד עם חרדות זה
ממש חגיגה לא נעימה.
קשה להרגיש שכל דבר קטן הוא משימה קשה, שאין כוחות לשומדבר וככל שהזמן חולף וזה נמשך ככה, אז ימים טובים שהיו פעם מרגישים כמו משהו רחוק ובלתי אפשרי לשחזור.
זה בגלל שאתה עמוק בתוך הבור. אז קשה לראות את האור שבחוץ וכבר קשה להאמין שהוא קיים או יהיה זמין לך.
אז חשוב שיהיו סביבך אנשים קרובים שיתמכו בך וחשוב גם לקבל עזרה מקצועית. אפשר לצאת משם ✨️
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו