maya6, מחבר בכמוני

שלום , הכרתי בחור לפני שנתיים .רדף אחרי כמעט 8 חודשים בכדי שאני אתאהב בו כמו שהוא בי מהיום שראה אותי. שיגע אותי טלפונים והודעות ובעקבות התעקשותו ואהבתו הצלחתי להתאהב בו קשות והמשכנו כך עד היום מזה שנתיים מדי פעם היה נתקף בהתקפי חרדה ומתרחק וחוזר בעוצ

15 תגובות
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

מנהל קהילה · 7.7.2013

Edit
הי מאיה יקרה.

אני מבינה, שאת לא מבינה מה עובר על החבר שלך...הרי הוא כבר השיג אותך,מה הקטע שלו?

מה את מרגישה לגבי התקפי החרדה שלו?

במה מתבטאת החרדה שלו?

ולעצם העניין, יכול להיות, שחברך סבל מהתקפי חרדה גם לפני שפגש אותך וחרדה היא תופעה המוכרת לו אך מ"תלבשת" בכל פעם על נושא אחר...

יתכן והוא סובל מאיזשהיא חרדת נטישה שיש לה מקורות בהסטוריה שלו ומשהו בקשר בינכם "דורך" על היבלת הזאת.

האם את יכולה לספר קצת על חברך: בן כמה הוא?, מה הוא עושה?, מה הוא חושב על התקפי החרדה?.

האם דיברת איתו על הנושא?, האם הוא מעוניין
דווחו
M

maya6

חבר קהילה · 7.7.2013

Edit
הי אורית יקרתי.

שלחתי לך תגובה בלשונית הוספת תגובה לא שמתי לב שאפשר בכתוב תגובה האם קיבלת??
דווחו
M

maya6

חבר קהילה · 7.7.2013

Edit
היי שוב ...אני אכתוב את ההודעה מחדש כי חוששת שלא הגיעה.

אני וחבר שלי כבר שנתיים יחד. הוא בן 38 אלמן +2 ילדה בת 13 וילד בן 10 .יש לו עסק פרטי משגשג. לפני 8 שנים איבד את אשתו בתאונה מחרידה . ברגע שהודיעו לו על הטרגדיה הוא חשב שכל המשפחה נספתה , למזלו הילדים יצאו ללא פגע . אך כנראה שהשוק הפתאומי הביא אותו למצב הכרוני שהוא סובל ממנו. אחרי 3 שנים מאז התאונה חזר לחיים נורמטיבים למעט זוגיות וזה כמובן לאחר טיפולים ותרופות . כך המשיך . אחרי שש שנים מהתאונה הכיר אותי והתאהב בי ממש מההתחלה . שיגע אותי במשך 8 חודשים עד שהצליח להשיג
דווחו
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

מנהל קהילה · 8.7.2013

Edit
הי מאיה יקרה.

אני מאוד מבינה את המצב שלך. להיות בזוגיות שיש בה חלקים שהם אוהבים טובים. מפרגנים ופתאום ללא כל הכנה הבן אדם נעלם לך. איננו בתוך הקשר ולא ברור לך כלל היכן הוא. האם אכן כך את חווה את הדברים?

נראה לי , שגם בן זוגך נעלם בתקופות האלו לעצמו. התופעות שאת מתארת, מתאימות להפרעה פוסט טראומטית. זה לא באמת שרגשותיו כלפייך השתנו או שאת עשית משהו אלא שפתאום משהוא מתעוות בראיית המציאות שלו.

בדרך כלל התופעות האלו מופיעות בתקופות של לחץ. האם קיים לחץ מיוחד כעת?, האם מועד הנישואים שלך קרב או אירוע משמעותי אחר.

ישנו מצב
דווחו
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

מנהל קהילה · 8.7.2013

Edit
הי מאיה יקרה. כתבתי לך תשובה ארוכה שמשום מה לא עלתה כרגע נבדקת אפשרות של תקלה טכנית. במידה ולא יעלה אכתוב שוב.... אורית
דווחו
M

maya6

חבר קהילה · 9.7.2013

Edit
הי אורית יקרה .

קלעת בול בתופעות שתיארת . הוא ממש מתנהג ככה. הוא אכן בלחץ , היינו אמורים לקבוע כבר תאריך לחתונה וכל פעם שזה מתקרב הוא נבהל . וגם יש לחצים מהמשפחה שלו וגם בעבודה. כרגע הוא לא מטופל ,אך שכנעתי אותו לא בקלות ללכת לפסיכאטר ויום חמישי הזה יש לו תור . יש בי חשש גדול שיגיע הרגע יתקפל ולא ילך. האמת את צודקת מאוד קשה לי ולא יודעת מה לעשות. אני בדילמות ובפחדים . מצד אחד אוהבת אותו ורוצה לתמוך ולעזור ומצד שני מפחדת שזה יחמיר או שיחזור לעצמו וכששוב יהיו התקוות והציפיות . אני אקלע מחדש לרכבת האימים הזו. אני באמת צריכה
דווחו
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

מנהל קהילה · 9.7.2013

Edit
מאיה יקרה. לא, זה הגיוני שהוא הפסיק לאהוב אותך. זה קשקוש בגרוש ואני מוכנה לחתום על זה מקצועית. הוא פשוט מבוהל עד מוות וכנראה אם תבדקי טוב לא מרגיש כלום לגבי כלום. אני מאמינה, שרעיון החתונה נקשר אצלו במודע ובעיקר שלא במודע לתחושות מאוד קשות. אולי של בגידה באשתו המנוחה?, אולי של פחד שאם הוא יתחתן יקרה לו שוב משהוא קשה?, אולי הוא מפחד מהקמת משפחה שוב ומרגיש שזה גדול עליו? אלו הם באמת סתם ניחושים כדי להדגים לך מה יכול לעבור בראש שלו ולחסום אותו רגשית. החסימה הזאת באה כצורך להגן עליו מפני פחד מרגשות קשים. את צריכה ללכת איתו לטיפול והוא צרי
דווחו
M

maya6

חבר קהילה · 9.7.2013

Edit
אורית יקרתי..האם יש סיכוי שתרופות פסיכאטריות יעזרו לו...? ואם למראית עין יצא מזה ואחרי הנשואים זה יחזור לו , האם יש אפשרות אז לתמוך בו כי אהיה קרובה אליו פיזית יותר. כרגע אנחנו לא יחד באותו בית וזה יהיה רק אחרי החתונה ...מפחיד אותי לאבד אותו ומצד שני לאבד את עצמי . אני עברתי בחיים טלטלות קשות ותמכתי הרבה בבן זוג שלי לשעבר ועכשיו שוב זה קורה כאילו נגזר עליי לעזור ולטפל..אני מוכנה לזה רק מפחיד אותי שזה יהיה לשווא...רק רוצה לקבל את האור בקצה המנהרה ...כרגע הוא בקושי עונה להודעות ממני או לטלפונים וכשמצליחה להשיג אותו הוא טוען שהמצפון ש
דווחו
M

maya6

חבר קהילה · 12.7.2013

Edit
היי יקרתי אורית,

אני מרגישה לבד. היום לקחתי את החבר שלי לפסיכאטר והוא נתן לו תרופות לנטילה . הבעיה שהוא היה מאוד אדיש אליי ורק הודה לי על העזרה כאילו אנחנו זרים. ונפרדו דרכינו לאחר שחזרנו מהפסיכאטר . כל היום ציפתי להודעה ממנו ,לפחות מתוך נימוס על מה שאני מנסה בשבילו, אך לא הגיע כלום. ולא יודעת מה לעשות בנתיים...להניח לו? לעזוב? להשאר דואגת ושואלת לשלומו? איך בדיוק להתנהג ...אני עייפהההה
דווחו
M

maya6

חבר קהילה · 14.7.2013

Edit
אורית יקרה.

נעלמת לי . אך מבינה שבטוח את מוצפת . בכל זאת רוצה לשתף אותך , לא ידעתי איך להתנהג ומה לעשות .חיכיתי לעזרה ממך. אך אחרי כאב , התלבטיות ומחשבות רבות. החלטתי להניח לו. נפרדתי ממנו עם בקשה שיקח את התרופות שהפסיכאטר נתן לו ושישמור על עצמו והילדים . ושיגיע להחלטות בזמן שיהיה יציב והכי חשוב שההחלטה תהיה קודם נכונה בשבילו. אמרתי לו שלא ידאג לי כי אהיה בסדר וכי אני לא כועסת עליו כי יודעת שבמצב שהוא נתון זה לא בשליטתו. אך איני יכולה להיות במצב הזה כי הוא לא רוצה אותי לידו וטוען שכבד לו הקשר כי מרגיש שהוא פוגע בי בחוסר ר
דווחו
ט

טליה2

חבר קהילה · 14.7.2013

Edit
ממש במקרה נקלעתי לשרשור הזה.

נהגת נכון מאוד. וכפי שציינה המומחית, חיים לצד גבר כזה הם כמו רכבת הרים רגשית. הם עלולים לגרום נזק לרגשותיך. את חייבת לחשוב קודם כל ובראש ובראשונה על עצמך. המחיר הנפשי הכרוך בחיים לצד גבר כזה המתקרב ומתרחק כאקורדיון (ושלא מגלה נכונות לטפל בעצמו, אני גם די ספקנית במידת ההצלחה של הטיפול לנפגע פוסט טרואמה) הוא כבד עד כדי ערעור יציבותך. (נפגע פוסט טרואמה משני) לחיות לאורך זמן עם אדם שחסר שליטה על רגשותיו הורס גם את הביטחון העצמי ואת ההערכה העצמית.......אני מתרשמת שאת אישה מצפונית ורגישה, וכי היי
דווחו
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

מנהל קהילה · 14.7.2013

Edit
מאיה מתוקה. הייתי בחו"ל. אני דווקא ממש לא מהנוטשים. בגלל זה כתבתי את כל ההודעה למעלה..... עשית נכון יקרה. אני יודעת שזה כואב. כואב - מילה זעירה על בור עצום. אבל את לא חכולה לחיות איתו כך. הוא מושך אותך לבור שלו ואז סוגר עלייך את המכסה מלמעלה. אני לא בטוחה, שעם חלוף הזמן הוא לא יצור איתך קשר שוב. הוא חייב!!! אבל חיב לעבוד על עצמו. לא רק לגבייך, קודם כל בשביל עצמו , בשביל ילדיו....אין לי ספק שעשית נכון. פעלת ממקום בריא. אנחנו כאן בשבילך. אורית
דווחו
שירי בריש מובשוביץ פסיכולוגית קלינית, עוסקת בפסיכותרפיה דינמית למבוגרים, מתבגרים והדרכות הורים.

חבר קהילה · 14.7.2013

Edit
הי מאיה, טוב שאת חוזרת וכותבת, אני בטוחה שאורית תרצה לדעת מה קורה איתך. היא כרגע בכנס בחו"ל ואני אנסה למלא את מקומה אצלך... את אשה מאד חזקה, חכמה וחזקה. קראתי את כל מה שכתבת בעבר, אני בטוחה שהפרידה מבן זוגך מלווה בקושי רב. אני יכולה להבין את רגשות האשם שלך, אבל עולה אצלי שאלה איפה הכעס עליו. הכעס על חוסר הרגישות כלפיך ועל כמה שהוא לא רואה אותך בתוך הקשר שלכם. הקשר שיצרתם הוא קשר בו את המטפלת והדואגת ולא בטוח שיש מי שדואג לך בחזרה. האם זה משהו שאת מכירה בעצמך? האם יש מישהו אחר שתומך בך רגשית? אני חושבת שההתרחקות ממנו היא צעד חשוב בשביל
דווחו
M

maya6

חבר קהילה · 15.7.2013

Edit
היי טליה , אורית ושירי יקרות,

מודה לכן ,נשים מקסימות ,על היחס והאכפתיות , המילים החמות והעידוד , אני באמת צריכה את התמיכה הזו. כמו שאמרתי לכן נפרדתי ממנו ועד עכשיו לא יצרתי קשר איתו למרות הכאב , הגעגוע והדאגה. אך הבנתי שאין דרך אחרת . הגעתי איתו עד המקום שבו הוא כבר צריך לטפל בעצמו , כי את התרופות קיבל ביד ואת ההכוון , הוא רק צריך לנטול אותם ולדאוג להיות במעקב ואת זה לא אוכל לעשות במקומו . מה גם שהבנתי שהנוכחות שלי מלחיצה אותו ועוד יותר מכניסה אותו לחרדות. השאלה שלי , האם יש מצב שיוכל לנהל חיים תקינים בעתיד? אין לי בעיה
דווחו
ט

טליה2

חבר קהילה · 15.7.2013

Edit
כשיש ספק אין ספק. אם יש לך ספק לגבי המסוכנות שלו לגבי עצמו, לגביך, אין ספק שאת לא צריכה להיות אתו בקשר.
דווחו

הנושאים החמים

maya6

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

maya6

הקהילות שלי

בלוגים שמעניינים אותי

עריכת הפוסט

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?