אני כ"כ רוצה לעשות שינוי בחיים, לתפוס את עצמי אחרת, להאמין בעצמי לשם שינוי ולהתחיל לעשות את מה שאני רוצה (ואני פשוט כ"כ מפחד מהדרך)
ערב ערב אני יושב עם עצמי ומחזיק לעצמי בראש, מרגיש חסר אונים, לא יודע מה לעשות ופשוט מתחיל לבכות.
אני שואל את עצמי האם באמת מגיע לי כל הסבל הזה? האם נגזר עליי לחיות בחוסר אופטימיות ודכאון כל החיים? האם מגיע לי בכלל להיות מאושר?
אני מנסה באמת לשתף אחרים (משפחה, חברים וכו') וכולם פשוט






כשאנחנו 'על הקרשים' כ"כ קשה להניע מהלכים בונים, ואנחנו במצב כ"כ פגיע שמפחיד לחשוב על האפשרות שלא יצליח. אבל לצערי, וזה הפרדוקס, את ההחלטות החשובות הללו עבור עצמנו צריך לקבל כשמרגישים כמוך.
אינני מתיימר לאמור בוודאות מה יעזור לך, שכן אין בידי די היכרות עמך, אבל אני כן יכול לאמור שטיפול נפשי הינה דרך מועילה פעמים רבות להניע ולחדש תהליכי התפתחות טבעיים. מאחר וסביבתך גם מסמנת את הצורך בכך, אולי צריך לעשות את 'קפיצת האמונה' ולנסות.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחולפעמים אנחנו חושבים שנקבל עזרה כפי שאנחנו מדמיינים אותה, וזו העזרה שאנו מדמיינים, ממש לא עוזרת, אולי אפילו מפחידה, עזרה שקובעת לנו, ש"מאמינה" לנו למרות שלא התכוונו, כי אנחנו הרי לא מכירים את עצמינו, ופוחדים מעצמינו, אז אולי נצליח "לעבוד גם על העזרה"?
אבל זה בדיוק העניין, שהעזרה שנקבל אף פעם לא דומה למה שאנחנו חושבים שנקבל, יש המון עוזרים, ויש דרכים שונות,
פשוט חפש טיפול, תן לדברים קצת צאנס, ובסוף תמצא.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו