הנני ספורטאי מקצועי בן 27.
לפני כ3 וחצי שנים עברתי פציעה, גילית במהלך הפציעה שאני מאוד חרדתי למצב בריאותי, בעקבות הפציעה והכאבים לא הצלחתי לחזור לפעילות ואף עברתי שני ניתוחים, הייתה זו תקופה קשה של שנה וחצי של ציפיה לחזור ודבר שלא הצליח.
בסופו של דבר בעזרת כוח רצון ועבודה קשה הצלחתי לחזור, היו כאבים מאוד מאוד חזקים, תמיד הייתה התחושה שהנה בעוד רגע שוב לא אוכל להמשיך לשחק.
תחילה לא היו שום סימנים רק תחושה כללית שזה עלול לחזור, לאחר כמה חודשים החלו נימולים באצבעות, עייפות כרונית וכאבים מופשטים.
לאחר בדיקות מקיפות שעשיתי שכולן יצ
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.הנני ספורטאי מקצועי בן 27.
לפני כ3 וחצי שנים עברתי פציעה, גילית במהלך הפציעה שאני מאוד חרדתי למצב בריאותי, בעקבות הפציעה והכאבים לא הצלחתי לחזור לפעילות ואף עברתי שני ניתוחים, הייתה זו תקופה קשה של שנה וחצי של ציפיה לחזור ודבר שלא הצליח.
בסופו של דבר בעזרת כוח רצון ועבודה קשה הצלחתי לחזור, היו כאבים מאוד מאוד חזקים, תמיד הייתה התחושה שהנה בעוד רגע שוב לא אוכל להמשיך לשחק.
תחילה לא היו שום סימנים רק תחושה כללית שזה עלול לחזור, לאחר כמה חודשים החלו נימולים באצבעות, עייפות כרונית וכאבים מופשטים.
לאחר בדיקות מקיפות שעשיתי שכולן יצ
-
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 5.9.2015מאיר יקר. אינך מספר הרבה אודות הפציעה והניתוחים שהיו כרוכים בה אך אני יכולה לתאר לעצמי שמדובר בוויה טראומטית. אחת כמה וכמה שהיא פוגעת גם במרכיב מרכזי של הזהות העצמית שלך - הספורט המקצועי. מחוויה של שליטה וכוח והרגשה שדברים הם בידך (ככל שתתאמן טוב יותר כך תצליח יותר) חווית חוסר אונים ואי וודאות לאורך תקופה יחסית ארוכה. אין ספק שחוויות אלו חרטו רגשות לט נעימים שהצטברו והובילו לסטרס הנוכחי. האם היית בטיפול?, מי תומך בך?, שאלות אלו חשובות מאחר שנשמע שהטראומה שעברת לא עובדה והחרדות ממשיכות לרחוש....החדשות הטובות הן שניתן בהחלט להתגבר על ה -
Edit תודה על התגובה המהירה.
מבחינת הפציעה, היה מדובר בכאב קטן שהחל בברך, בדיוק הופיע בעונה הכי טובה שלי...המשכתי לשחק על הכאב תוך ציפייה שבסוף העונה זה יעבור במנוחה.
לצערי זה לא עבר, הלכתי לניתוח 1 למרות שלא ממש ראו שיש משהו, אחרי הניתוח הכאבים המשיכו, הלכתי לאחר חצי שנה לניתוח נוסף שגם הוא לא ממש עזר, סוג של ויתרתי על הספורט...התמקדתי בדברים אחרים.
ואז משום מקום התחלתי משהו אחר, טיפולים אינטנסיביים ותוך התעלמות מהכאב ולאט לאט זה פחת.
עד אז לא היו סימנים של חרדה, נשימות,, עייפות וכו..
דווקא לאחר שחזרתי לשחק לאחר כמה חודשים החלו תסמי -
Edit
אורית זאבי יוגב מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.מנהל קהילה · 5.9.2015מאיר יקר. הטיפול הטוב ביותר הוא זה שמשלב טיפול תרופתי וטיפול נפשי. נשמע שאתה מאוד מחובר לגוף ומטפל בו הרבה אבל (לפחות ממה שאתה כותב) הנפש נותרת ללא סיוע. הייתי מציעה לך לפנות לטיפול נפשי ולברר את המקור לחרדה. מאוד יכול להיות שעם טיפול זה לא תזדקק לטיפול תרופתי. לאחרונה למדתי טיפול הנקרא אי. אמ. די. אר. שהוא טיפול ממוקד ומסייע מאוד בעיקר במצבים של טראומה...בעניין הטיפול התרופתי, קרא כאן את הכתבה על טיפולים תרופתיים. על מנת להצליח בנסיון התרופתי הראשון דרוש לעיתים הרבה מזל...אבל אם לא מוותרים ומנסים תרופות אחרות ישנו סיכוי רב להצליח בפע -
Edit
טל מוזס שמי טל ואני פסיכולוג שעוסק בסיוע לאנשים עם קשיים רגשיים, קוגניטיביים ופיזיים.בהשכלתי אני בעל תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית ת"א יפו. בנוסף כבוגר תואר במדעי המחשב עבדתי שנים רבות בתחום ההייטק כמנהל פרוייקטים ומנתח מערכות.הטיפול השיקומי לראייתי הינו טיפול המנסה לסייע לאדם למצוא נתיב מחודש למחוז חפצו תוך התבוננות באתגרים הנפשיים והגופניים והתייחסות לתחומים המשפחתיים, החברתיים, התעסוקתיים והאקדמיים.בעבודתי הטיפולית אני משלב ראייה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT) ושיקומית רחבה המאפשרת טיפול קצר מועד בבעיה מוגדרת או לחילופין טיפול אינטגרטיבי ארוך טווח.הטיפול מתבצע תוך שימוש בטכניקות הממוקדות בגוף ובנפש ובמידת הצורך נעשה גם שימוש בביופידבק המסייע לשלב ביניהן.עובד כיום במחלקה הפסיכיאטרית באיכילוב ובעבר גם במחלקה הנפרולוגית ובמחלקה הנוירוכירורגית. בנוסף בעל קלניקה פרטית (אפשר אחרת) http://www.talmoses.comחבר קהילה · 6.9.2015מאיר היקר,
בתור ספורטאי מקצועי אני יכול להניח כי אתה מודע היטב להשפעות של תזונה וסטרס על הגוף, למרות זאת שווה כפי שעידן כתב לך לעשות בדיקת דם מקיפה של ויטמינים. מעבר לכך מדבריך בלט כי בתור ספורטאי אתה רגיל לאמן את הגוף לקראת כל עונה יש הפסקה ואז חשרה לאימונים. טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי התנהגותי כזה המשלב ביופידבק או EMDR (כפי שציינה אורית) יכול להוות סוג של אימון מנטלי להבנת הקשיים וההתמודדות עימם. ספורטאים וקבוצות רבות משתמשות בפסיכולוגים על בסיס קבוע לצורך התמודדות עם הצלחה, כישלון, חזרה מפציעה ועוד. האם מנסיונך או מחברים למקצוע שתו
שלום רב ספורטאי ,
אני מבינה מאד את הקשיים שלך ואת המצב המתסכל בו אתה מצוי .
בלתי אפשרי לתת בהתכתבות חד צדדית יעוץ שיהווה מענה אמיתי ולא יגרום לנזק נוסף .
גם השיטה של ניסוי ותהיה - שימוש בתוספי תזונה שונים על בסיס יעוץ "פרוזדור " זה או אחר אינו מומלץ ואף יכול להזיק .
קיימות אפשרויות רבות לעזרה שחייבות להתבסס על הכרות טובה איתך ועם מצבך הרפואי.
הפניה לפסיכיאטר אינה מתאימה לכל אחד ולכל מצב אך ברור לי שאתה זקוק ליעוץ מקצועי ולליווי.
אשמח לסייע ,
בברכת שנה בריאה ומצליחה ,
מג"ר רונית מינקוב
שפר (מ.נ )שרו
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו