מאוד מעונינת בשותפים המעונינים להעלות את הקושי לאחר ניתוח סרטן במעי הגס עם כריתה חלקית של הרקטום. אני מרגישה שיש קשר של שתיקה סביב הנושא הרגיש והאינטימי הזה אבל אני גם מרגישה מאוד בודדה מאחר והרופאים לא נותנים לי שום מידע או חיזוק ואני רוצה לדעת אם אני לבד במה שקורה לי בגוף. נמאס לי לשמוע שהעיקר שאני חיה וכל זה. מה עם מה שאני עוברת? רק עכשיו חצי שנה אחרי הניתוח אני מבינה שהסרטן זה לא רק הדבר הזה שהוציאו. זה עם שלם של דברים שתופסים טרמפ. מה אתם אומרים? אני מחפשת כבר הרבה זמן.
קצת על עצמי
מטפלת בשיטת אקיוטוניקס-שיטת שהבאתי מארה"ב לפני 10 שנים. מבוססת על הרפואה הסינית ועל מוסיקה בין השאר. רזומה עשיר הכולל בין השאר ריקוד, התעמלות בריאותית ומטפלת וכל זה ב-30 ומשו שנים אחרונות ורק בתחום הגוף/נפש!
ולא כתוב אפשרות אז יש לי חבר ואהבה גדולה. שתדעו
הייתי..הייתי - מלונאות: מנהלת ספא / מנהלת יח"צ
הייתי...הייתי - מתאמת אדמינסטרטיבית של האופר ה הישראלית וגם ניהלתי משרד הפקות, חנות בגדים שלי ושכחתי כבר מה עוד...
מוסיקה - אהבה גדולה: אופרה, גיטרה שניגנתי המון שנים (קלאסית)
לפני שנה גילו, ניתחו וקלקלו לי גוף לתמיד אבל הצילו את חיי...מסרטן מעי הגס הכולל חיתוך חלקי שך הרקטום שלא נדע ומאז - מה זה כיף...
הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.
הפוסט שפרסמת נמחק
בקר טוב,
מסכימה איתך, הקושי זה רק לא הניתוח, אלא ההתמודדות עם טיפולים, עם דימוי גוף, ועם התמודדות היומיומית עם האבחנה.
אני לא יודעת אם קיבלת וסיימת טיפולים. אך אם כן, חזרה לחיי שיגרה אינה פשוטה, ואת זאת אני אומרת מידע שלי כאחות אונקולוגית ומנסיון שלי עם מטופלים אחרים. כאן באתר , יש לך אפשרות לחלוק ברגשות לא לחוש בודדה.
שתפי אותנו ותפרטי יותר מה עובר עליך
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחובזמנו ניסיתי לארגן קבוצה כזאת, ולא היתה הענות.
ניתן להעזר באגודה למלחמה בסרטן
בהצלחה
רק בריאות
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוחיה ומינרבה יקרות.
קודם כל תודה על התשובה. חזרתי מפריז לשם לקחתי את הלחץ בתחת והריצות לשירותים שאגב נקיים יחסית לארץ...והיה נפלא למרות הכול. אני נחשבת לאזרחית סוג ב' בעולם הסרטן מאחר ולא "זכיתי " לקבל כימו והקרנות אבל למען האיזון...הורידן לי רבע רקטום. וזה? זוועה. חצי שנה אחרי ניתוח ואני עדיין עם יום בשבוע שלא יכולה להרים יד מרוב חולשה, 3 ימים בשבוע לפחות עם 25 פעם ריצות לשירותים והיום זה טוב יחסית ל-5 חודשים שזה היה כל יום כל היום!. לא משנה מה אני אוכלת, גאזים מטורפים שגם כדורים לא עוזרים. אני טבעונית וכמובן לא נוגעת בקטניות והברז
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוואגב, אני רוצה לדבר על הפרטים הלא נעימים, לא על המצב הנפשי אלא עם הגורם לו. לא היה שום מעבר בין הכירורגית שלי לרופא המשפחה. כלום. הוא מנסה לתת לי תשובות מה בעצם עשו לי אבל הוא לא יודע. אף רופא לא מוכן לדבר אתי באופן אינטיליגנטי ונהיר. בשבילם אני מטומטמת שלא צריך להסביר לי כלום. אבל אני זאת שנשלחתי הביתה בלי שום הכנה לקראת מה אני הולכת, שום הכנה מה מחכה לי חמי שנה ואולי יותר. זה לא מצב שאני יכולה לקבל אותו. מה דעתכם?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואירינטציה בקר טוב,
מצד אחד, אובחנת ב "זמן" לא היית צריכה טיפולים משלימים לניתוח, אך יחד עם זאת "נפלת" בין הכסאות.
אני מבינה, שלא קיבלת הדרכה, תמיכה וליווי מאנשי מקצוע לא בבי"ח ולא בקהילה, ועל כך צר לי.
לא יודעת לאיזו קופה את משוייכת, אך באגודה למלחמה בסרטן יש אחיות שניתן לפנות אליה בנושא מיניות, סטומה וכן לקבל תמיכה נפשית.
בכל מקרה מייעצת לך לפנות גם לתזונאית, שתנחה אותך מה לאכול על מנת למנוע יציאות מרובות,
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחונסי גם רפואה אלטרנטיבית ....לי הם עזרו מאוד.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחושלום חברות יקרות,
שמי אירית והשם איריטציה הוא השם שאחותי נתנה לי מזמן וכיום הוא מצחיק אנחנו משמשות בו בהומור...
אני בעצמי מטפלת ברפואה משלימה ומכירה את הנושא מכל צדדיו. גם מטופלת כמובן בידי חברותי וטיפול עצמי.
בנוסף, אין לי סטומה אבל בגלל שנותחתי פרטי, האונקולוגית "שכחה" לתת לי מידע בפעם הראשונה שהייתי אצלה. גם לא התנצלה כשהגעתי אחרי 5 חודשים אחרי הניתוח. (מה, לא אמרתי לך? אה..)
אני טבעונית ומונחה ע"י תזונאים מומחים וגם זה לא עוזר. התופעות קיימות ואני עדיין תוהה כיצד רק שתיים (מבורכות) מגיבות לפוסט. אחד מ - 12 אנשים חולה ב
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו