רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.
צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,
גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ
רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.
הבית הראשון בשירה של המשוררת רחל מתאר את מה שעבר עלי החל מ 1982 מלחמת שלום הגליל. חבר טוב שלי נהרג מירי ונגשתי לתת לו עזרה ראשונה ולא הצלחתי לעזור לו והעמסתי את מותו על כתפי הדלה. תחושת האשם וחוסר האונים מול המוות של החבר גרמו לי לאכילה מפצה אכלתי בגלל תחושת אשמה עמוקה וככה למעשה החלה מחלת ההתמכרות שלי לאוכל ולמתוק. העמסתי את משא החיים שלי על כתפי הדלה, הייתי רווק עד גיל 45 האוכל שימש שלי פסיכולוג
-
2 תגובות
